|
|
עמוד:8
האידיאולוגי והמישור הפילוסופי - לא איחרה לשקף את השינוי . דומה , שתי עובדות בולטות מאפיינות את המציאות החדשה . ראשית , במעלה המחצית הראשונה של המאה העשרים נשלם תהליך האמנסיפציה של היהודים באירופה , ומשמע הדבר שנשלם גם תהליך החשיפה של כל שדרות העם היהודי להשפעת תנאי הקיום ותנאי היצירה התרבותית של הזמן החדש . היה זה תהליך ממושך , גם מן הבחינה החיצונית - הסכמת השלטונות בכל מדינה ממדינות אירופה להכיר ביהודים כאזרחים שווי זכויות ; וגם מן הבחינה הפנימית - חדירת צורות החיים ודרכי המחשבה המודרניות גם לתודעתם של היחידים שחיו בציבורים מסוגרים . רק בהדרגה נחשפו הציבורים המסוגרים הללו להשפעה הישירה של מאפייני הזמן החדש . במשך המאה התשע עשרה עדים אנו לכניסתו של ציבור אחר ציבור אל מעגל ההשפעה , מעין התחלה חדשה של תהליך האמנסיפציה על רקע של הצטברות הניסיון והצטברות התגובה החוזרת ונשנית . במאה העשרים לא נשאר עוד שום חלק של יהודי אירופה ואמריקה שלא נחשף , ולא נאלץ להגיב ביודעין על השינוי המהותי שחל בעם היהודי , הן מבחינת היערכותו החיצונית הכלכלית , החברתית והמדינית - והן מבחינת היערכותו הפנימית - ארגון החיים היהודיים , דרכי החינוך ודרכי ההשכלה וההגות . וקיימא לן : תגובה ביודעין על שינוי , אפילו היא מבטאת יחס שלילי קיצוני כלפי השינוי הזה , היא אופן של הפנמת המושגים החדשים שבהם נגדר החידוש בתוך הקשרו שלו . אפילו מי שמבקש להסתגר ביודעין מפני החדש , ולא כל שכן מי שמבקש להסתגל ביודעין , מוכרח להתייחס אל אתגר
|
|