|
|
עמוד:4
הנהר הארוך ביותר בעולם הוא הנילוס שבאפריקה 6 , 700 ) ק " מ , ( והנהר בעל הספיקה הגבוהה ביותר בעולם הוא האמזונס בדרום אמריקה 175 , 000 ) מ " ק בשניה . ( המים העיליים ומי התהום : מתוך כל רכיבי ההידרוספרה , המים הראויים לשימוש האדם הם המים העיליים - המצויים על פני היבשות , ומי התהום - המצויים בסלעים תחת פני היבשות . לעומתם , מי האוקיינוסים וכיפות הקרח אינם ראויים לשימוש בצורתם הטבעית . המים העיליים , היינו האגמים והנהרות , הם מקור האספקה העיקרי של המים בשל היותם זמינים ונוחים לניצול . משום כך התפתחו התרבויות העתיקות בעולם בסמוך למקורות המים העיליים . מי התהום , הקשים יותר להפקה , מנוצלים בעולם באופן חלקי בלבד . עם זאת , באזורים השחונים יותר , שיש בהם מחסור במים עיליים , מנוצלים מי התהום באופן אינטנסיבי יותר . אכן , בישראל מספקים המים העיליים ( הכינרת והנחלים ) רק כשליש מהצריכה השוטפת , ומי התהום כשני שלישים . האגמים והנהרות משמשים את האדם לא רק כמקור מים ( לשימוש עירוני , חקלאי ותעשייתי ) אלא גם כמקור להפקת אנרגיה ולנתיבי שייט . השימושים השונים נגזרים כמובן מהתנאים הסביבתיים , ובכללם : הממדים הפיזיים של גוף המים , מהירות הזרימה , איכות המים , השינויים העונתיים בזרימה , וכמובן הצרכים האנושיים המקומיים . המים העיליים הם כאמור מי האגמים והנהרות . האגם הגדול ביותר בעולם הוא הים הכספי ביבשת אסיה 370 , 000 ) קמ " ר . ( אגמים מפורסמים נוספים הם ימת אךל וימת ביקל באסיה , הימות במזרח אפריקה , והאגמים בגבול ארצות הברית-קנדה . מהירות זרימת המים גוברת ככל שאספקת המים גוברת . אכן הזרימה בנהרות מתגברת בעונות הגשומות ( או בזמן הפשרת השלגים ) ועלולה לגרום לשיטפונות , להצפות של מישורים רחבים , המאוכלסים לפעמים בצפיפות , ולנזקים כבדים בנפש וברכוש . מדינות רבות בעולם נפגעות מדי שנה מנזקי השיטפונות . מהירות הזרימה גוברת גם כששיפוע הערוץ גדל . פעמים רבות הופכת הזרימה לטורבולנטית , היינו זרימה במערבולות בעצמות שונות ובגדלים שונים . הזרימה בנחלים . 1 א תכונות כימיות _ופיזיקליות של המים : למים אין טעם , ריח או צבע . המים רותחים בטמפרטורה של 100 _" _0 וקופאים בטמפרטורה של . 0 _" _0 צפיפות המים בטמפרטורת הסביבה היא 1 גר' _לסס '' ק , וקיבול החום הוא 1 קלוריה לגר' מעלה . המים 20 , ו-ו , מורכבים משני יסודות — חמצן וסימן . הם ניתנים לפירוק לשני היסודות באמצעות זרם חשמלי , בהכנסת שתי אלקטרודות חשמליות לתוך מיכל המים . שני הגזים שייווצרו יתרכזו ליד שתי האלקטרודות . אם נשווה את יחס משקל' הגזים יתברר שנתקבלו 11 . 2 " / מימן ו 88 . 8 0 / 0 חמצן . המים הם ממס מצוין . תכונה זו נובעת ישירות מהמבנה המרחבי של מולקולת המ'ם ( א'ור ו . א . ( שלושת האטומים אינם מחוברים בקו ישר אלא ? וצרים זווית של , 105 החמצן באמצע ושני אטומי המימן משני צדדיו . המבנה הזווית של המולקולה , והעובדה שהחמצן מושך אלקטרונים חזק יותר , גורמים למולקולה להתנהג כגוף בעל שני קטבים חשמליים , גוף כזה נקרא דיפול . זו הסיבה שהמים ממסים בעצמה רבה חומרים אנאורגניים הטעונים חשמלית . בתמיסה , מולקולות המ'ם עוטפות אניון ( כגון ( 01 ' באופן שאטומי המימן החיוביים פונים אליו , ועוטפות קטיון ( כגון (* 13 + באופן שאטומי החמצן השליליים פונים אליו . מבנה זה נקרא סע 0 פת הידרטציה . תכונה נוספת המקנה למים את תכונתם המיוחדת היא יצירת קשרי הסימן בין המולקולות . המולקולות נמשכות זו לזו באופן שהקצה החיובי ( אסומי המימן ) במולקולה אחת נמשך לקצה השלילי ( החמצן ) במולקולה השכנה ( איור . 1 א . ( לכן מולקולות המים נמשכות זו לזו בחוזקה וקשה להפריד ביניהן בקלות . התוצאה היא שלמים יש מתח פנים גבוה 72 . 7 , דין לס '' ס ( בטמפרטורה של , ( 20 _" _0 היינו ערך גבוה בהשוואה לנוזלים אחרים . תוצאה נוספת היא שהחום הכמוס במים , דהיינו האנרגיה הדרושה להפרדת המולקולות זו מזו _באידוי _, היא 580 קלוריות לנרי , שהוא גבוה בהשוואה לחומרים אחרים . הצפיפות המקסימלית של המים מתקבלת בטמפ' של _ס , 4 דהיינו מעל טמפרטורת הקפיאה . זו הסיבה שקרח צף על המים ולא שוקע מטה כמו בתהליך ההתמצקות של חומרים אחרים , תופעה הידועה בשם " האנומליה של המים . " ציפת הקרח על גבי המים באוקיינוס מונעת את קפיאת כל עמודת המ'ם באזור הקטבים ומאפשרת את קיום היצורים הח"ם תחת הקרח . איור . _1 א : ( א ) מבנה מולקולת המים _והדיפול החשמלי ; ( ב ) הקשרים בין מולקולות המים לבין עצמן ; ( ג ) מעטפת _ההידרסציה סביב אניון הכלור ; ( ד ) _מעספת ההידרסציה סביב ק 0 _יון הנתרן ( על פי , 1 1997 ו _331 _החו . ( 21
|
|