משא־ומתן

עמוד:192

משא ומתן להערכתו של המשא ומתן , שהתחיל זה לא מכבר , על התפייסות והשלמה בתוך התנועה הציונית , אני מייעץ קודם כל שלא להגזים משום בחינה . הסיכויים שווים בהחלט לכל אחת מן התוצאות הללו : א ) דבר מה לא גדול , ב ) דבר מה גדול הרבה פחות , ג ) בכלל לא יצא מזה דבר . הדבר ה"גדול" ביותר היה עשוי להיות ייסודה של "ה . כ . צ , " . כלומר , של " הסתדרות כל ציונית , " המקיפה את כל התנועה , ותכנית משותפת הן מבחינת המטרה והן מבחינת שיטות הפעולה . הסתדרות כזאת אינה קיימת עכשיו : ההסתדרות הציונית כיום era — אינה "ה . כ . צ , " . אלא שהיא רק אחד מחלקי התנועה הציונית : כיום היא מהווה את החלק הגדול ביותר , ואולם מחר אפשר שלא תהיה כזאת . איני נביא ועל כן איני יודע , אם אפשרית יצירתה של "ה . כ . צ ;" . אפשר שכן ואפשר שלא . " תוצאות קטנות יותר" של המשא ומתן עשויות להיות בעלות אופי שונה . * ב 31 ביולי 1934 יזם ז'בוטינסקי פנייה רשמית של ברית הצה"ר למפלגת פועלי ארץ ישראל ( מפא"י ) לפתוח במשא ומתן לשלום במחנה הציוני . גם הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית פעלה לשם אותה מטרה , ולבסוף , באוקטובר , 1934 החלו בלונדון , בחסותו של פנחס רוטנברג , שיחות בין ז'בוטינסקי לבין דוד בן גוריון . במרוצת השבועים הקרובים נחתמו בין השניים שלושה הסכמים , שהקיפו את הבעיות הדוחקות ביותר באותה שעה : ( 1 מניעת אלימות בפולמוסי המפלגות , ( 2 הסכם עבודה להסדר היחסים בין ה"הסתדרות" לבין הסתדרות העובדים הלאומית , ו ( 3 הפסקת החרם הרוויזיוניסטי על הקרנות הציוניות והחזרת הזכות לסרטיפיקאטים לחברי בית"ר . כך נוצרה אפשרות לכינוסה של " ועידת שולחן עגול" להשכנת שלום שהיתה עשוייה גם להביא להקמתה של הסתדרות ציונית מלוכדת , אד בסופו של דבר הושמו מאמצי שני האישים לאל עקב המשאל שנערך ב"הסתדרות" במארס , 1935 בו נדחה ההסכם הראשון ברוב של 15 , 227 קולות נגד . 10 , 187

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר