אל פרישה ומרד

עמוד:19

מעין קבוצת ביניים של מנהיגי מפא"י בין שתי האסכולות שנימנו קודם לכן שימשו ראשי המדברים במחנה , יצחק טבנקין ודוד בן גוריון . נקודת המוצא להשקפת עולמם שלהם נבעה מרגשי הערצה עמוקים שהם רחשו למשטר הסובייטי , ובייחוד ללגין . בן גוריון הצטיין ( לכל הפחות עד אמצע שנת ( 1934 בדוגמאטיזם מהפכני לוהט וחסר פשרות . מבחינה זו יש לכללו בין אנשי המחנה הקיצוני של האסכולה השנייה . ערכי המוסר נראו בעיניו בחזקת מושגים רלאטיוויים ביסודם : "בכל פעם שמרימים צעקה נגד אלימות מטעמי מוסר , " אמר , "אני איני מושפע , כי אני רואה בזה צביעות מעמדית . " בהתאם לתפיסתו המעמדית העלה הוא את ה"הסתד רות" בראש דאגת המפלגה , בבחינת ערך עליון , אף התבטא בסגנון . פסקני , כי "שמירה על ההסתדרות קודמת לכל דבר אחר . זה קודם לעלייה ולכל דבר אחר . " הוא אף > סמך ידו על השימוש באלימות , אם גם הגדירה כ"אלימות מבוקרת . " "דומה שבן גוריון , יותר מכל מנהיג בכיר אחר של התנועה , נטה לנקיטת אלימות , בתנאי שהפקודה לכך תינתן על ידי המנהיגות העליונה של התנועה , תוך שיקול דעת וביצוע זהיר" ( אניטה שפירא , "הוויכוח בתוך מפא"י על השימוש באלימות , , ( " 1935—1932 וברוחו נתקבלה במרכז מפא"י ההחלטה להקים את ה"ארגון המיוחד , " גוף נבחר , שאליו היו אמורים להתגייס בעלי הגוף והזרוע " ) פלוגות הפועל ( " לגונן על מוסדות המפלגה ועל אישיה מפני "השתוללות פאשיסטית . " ההנהלה המעשית של פלוגת עונשין זו נמסרה לידי יצחק בן אהרון , יוסף אלמוגי ויוסף אבידר , ועמהם שיתפו פעולה גם אליהו גולומב ודב הרז . עלילת הדם הוסיפה להדריך את מנוחת היישוב בארץ גם לאחר זיכויו של סטבסקי בדין . לאחר פסק הדין פרסם מרכז מפא"י ( ב 20 ביולי ( 1934 גילוי דעת לציבור , ב ו נאמר , בין השאר : "רוזנבלט וסטבסקי , אשר פוטרו מכל עונש מחוסר עדות מסייעת כדרישת החוק הארץ-ישראלי , הוכרו גם במשפט העליון ברוצחיו של ארלוזורוב . " מחול השדים נמשך איפוא בלי הפוגה , ומרחוק חשש ז'בוטינסקי שמא יחריף הריב הבינמפלגתי , ובסופו של דבר תפרוץ מלחמת אזרחים . חדור רוח אהבת ישראל אמיתית , מחל ז'בוטינסקי על עלבונו , נתעלם ממאמרי ההשמצה , שהוסיפו להתפרסם בעיתונות השמאל , ויזם על דעת עצמו צעד של פיוס עם היריב לשם השכנת שלום ביישוב . ב 31 ביולי 1934 נשלח מטעם ההנהלה העולמית של הצה"ר מכתב , שנוסח בידי ז'בוטינםקי ( בחתימת ש . מרלין , מזכיר ההנהלה , ( למזכירות מפא"י בארץ ישראל , ובו הצעה לפתוח מייד במשא ומתן , שמטרתו למצוא בסיס לדו קיום בשלום , תוך עקירת מעשי האלימות וקביעת קווים למודום ויוונדי בשאלות העבודה . על מכתב זה לא נתקבלה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר