פרק שלושים־ושמונה "סטרומה"

עמוד:468

פרק שלושים ושמונה "סטרומה " עם פרוץ מלחמת העולם השניה הושמו לאל כל תכניות העליה הגדולות . הגבולות נסגרו . הדרכים שובשו . ממשלות ימיות אסרו מכירת אניות או השכרתן . גם ארגון העליה ב' נתערער . פעילי העליה נשארו תקועים זה בכה וזה בכה . יעקבי חלה ונפטר בפאריס . כצנלםון נשאר בורשה הכבושה , ושוכב על ערש דווי . ז'רזיבםקי נמצא אי שם בדרכים — וכן כל יתר הפעילים המפוזרים על פני ארצות אירופה . ולעומת זאת גבר זרם הפליטים , שנע כעת גם בדרכי אירופה המזרחית וביניהם אלפים ורבבות יהודים שנעקרו בין לילה מבתיהם ועיירותיהם והפכו להמון מחוסר קורת גג ומחוסר עתיד . ודוקה בשעה זו , כשהלך ורב מספרם של אלה הזקוקים , בכורח המסיבות , לגאולה ולהצלה — נסגרו כל השערים ונסתתמו כל האפשרויות . בבוקרםט התארגנה מזכירות עליה זמנית בהרכב ערי ז'בוטינמקי , מייסנר וראובן פרנקו . הבעיות הדחופות שעמדו בפניהם : היו מציאת אפשרות עליה לפליטים שהחלו לזרום לבוקרםט וכן לשיירות שהתארגנו בצ'כיה וסלובקיה על יסוד התחייבויות מרכז העליה . כך התארגן מסע "סקריה . " אולם עם צאת // סקריה , " התפוררה השלישיה — כי ערי ז'בוטינםקי וראובן פרנקו יצאו לארץ — ונשאר רק מייםנר . בפברואר 1940 הגיע לבוקרםט מר א . בן חורין , מנהל בנק העליה בלונדון . כן הגיעו אברהם בלס וד"ר אלכסנדר רפאלי — כשליחי האצ"ל . בן חורין הרכיב ועד עליה חדש : למייםנר צורף מר קוםטין , יהודי רומני מתבולל שהיה בעל קשרים בחוגים דיפלומטיים בבוקרסט , ואחד מאנשי התנועה הלאומית ברומניה . לאחר שובו של בן חורין ללונדון — נתקבל משם מברק הממנה את א . בלם וד"ר י . שיבר , נציב בית"ר ברומניה , כחברים בועד העליה מטעם שלטון בית"ר . ועד זה התמסר בעיקר לטיפול ביציאת שיירת ציטרון הלוי בברטיסלבה באניה "פנציו" — ושוב נתפרדה החבילה . ובינתיים מחמיר מצב יהודי רומניה והולך . באוגוסט 140 סופחה בסרביה לרוסיה . תוך כדי נסיגתם ערכו כוחות הצבא והמשטרה הרומניים פרעות ביהודי בסרביה . מאות ואלפים יהודים נרצחו ורכושם נשדד , הרומנים מאשימים את היהודים באבדן בסרביה , ועל כן עליהם לשלם את מחיר הדמים המלא . וברומניה נתמנה כראש ממשלה המהנדס ז'יגורטי , ממפלגתו האנטישמית

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר