פרק שלושים־ושבעה "אטלנטיק" - מאוריציוס

עמוד:465

מר לפני ר ) אנגלים העומדים מולם וצוחקים . במו עיני ראיתי כשסונדרס צחק למראה זקנים שבורים — אחד צולע , אחד עוור ואחרים כושלים וזוחלים בכבדות , שעברו לפניו . למען האמת צריך להעיד , שאחדים מן הש . טרים הבריטיים הסתלקו ממלוי התפקיד . היו מהם שבכו . השוטר טיילור ברח לגמרי מן המקום . סרג'נט אחד אמר שזה היום הנורא בימי חייו , אך אלה היו רק יחידים . אחרי זה התחילו להוציא את הגברים בכוח מן הצריפים . ארבעה שוטרים סחבו על שמיכה אדם אחד , פצוע כולו , ראשו רצוץ וזב דם , והוא ערום לגמרי . אחד אחרי השני סחבו והוציאו אותם בכוח . כולם ערומים , פצועים מן המכות , אחדים בלי תקווה לחיים , רגלים , ידים וקדקודים שבורים ובעיניהם זעם איום של טירוף . את הנשים תפסו בחזיהן וםחבון באכזריות . הן צעקו שבמחנה ההסגר של בכנוואלד לא התייחסו אליהן בשפלות כזו . בעיקר הצטיין באכזריותו הקצין גרנט , שדרך בעצמו על ילדים , הכה ודרס נשים . הקפיטן סקוט עודד את כנופיות הפורעים : "חבריה , פשטו את המעילים וחיפתו את שרווליכם , יש לנו עבודה מעניינת . " השוטרים היהודיים פרצו בבכי מר , אחדים התעלפו למראה הנוראות . בא חייל יהודי מן החזית שרצה לראות את אביו המעפיל . כנראה , טעו בלבושו והכניסוהו למחנה . לנו לא ניתן לגשת ולעזור במשהו . את החבילות נאלצו הנשים והזקנים לסחוב בעצמם ונפלו ממש תחת כובד המשא . ילדים וטף יללו מר , נשים זקנות צעקו וקראו לילדיהן שבארץ — ללא מענה ... תהלוכות הגולים המעונים נמשכה שעות . אל האוטומובילים השליכום בחביות . ע , ד המח : ה עומד לפני עיני ואינו מרפה ממני . כל הלילה אני רואה אותם בחלומי . רואה אני את הידים האומללות הפרושות השמימה , רואת אני את הפצועים עד לחרדה וערומים , כשארבעת שוטרים סוחבים כל אחד בשמיכה מגואלת בדם' רואה אני את הישיש בן ה 70 ומעלה , חציו ערום , בידיו ספר תורה והוא נדחף בידי שוטר . שומע אני את הזעקות האיומות של הנשים הזקנות , את יללת התינוקות ובכי הנערות . רואה אני את העלם היפה כשגופו זב דם , ראשו שבור והוא ערום לגמרי ובידו רק הכינור היקר לו מכל . רואה אני את האדם הנאה , בעל המצח הגבוה , ראש שיבה לו , כולו הוד של איש הרוח הצועד לאטו ומסביבו הפורעים הפראים . איך אוכל לשכוח כל זאת " ? והנה עדות שניה שפורסמה בחוברת "פטריה" שהוזכרה לעיל : ... " בשבוע הראשון לחודש דצמבר הגיעה פקודה לאסירי המחנה בעתלית , שעליהם לאסוף את שארית חפציהם לשם "שינוי מקום מושבם , " תוך זמן קצר ביותר . לפי הוראות הממשלה בלונדון לא פגעה פקודה זו בניצולי "פטריה . " חתום על הפקודה סיר מק מייכל נציב עליון לארץ ישראל ועבר הירדן .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר