פרק שלושים ־וששה "פטריה"

עמוד:447

האנשים מהאביר רק כעבור שלושה ימים . ספינותינו עגנו באמצע הנהר . אל כל אחת מהן התקרבה אחת משלוש האניות . אלינו קרבה "פאסיפיק . " ההעברה התחילה בשעה שתיים אחר הצהריים ונגמרה בשעה 10 . 30 בלילה . בעלותי על סיפון "פאסיפיק" היה לי הרושם שאנוכי באנית מתים קטנה , צרה , רקובה ואפלה . סירת משא זעירה ופרימיטיבית בעלת קיבול של 900 טון כבת 50—40 שנה , מכילה כ 30 תאים בשביל 60 איש . שני בתי כסא , שני ברזי מים . על האניה הזאת לחצות ימים ולהוביל 1100 איש בתוכה ; הרי זה מן הנמנע . אך הבלתי אפשרי נעשה אפשרי הודות לעבודה המסורה של מרכז הטרנספורט וכל יתר העולים , אשר היו מוכנים לסבול רעב , צמא ומצוקה ובלבד שאביה זו תביאנו ארצה . המצב שנראה לנו באנית הדנובה בצפיפות , היה עתה בעינינו בזבוז מקום . במעברים , בתאים וביל הפינות נבנו דרגשי שינה בני 3—4 קומות . האנשים נדחקו לתוכם כלתוך מגירות . אויר לא חדר לתאים האלה ופחדנו שנחבק . הרופאים אמרו כי אין אפשרות ללון בתנאים כאלה . ולמרות הכל לנו כך . על שני הסיפונים שכבו האנשים בצפיפות כזו שאיש לא יכול היה לקום בלילה . לא היה מקום להניח כף הרגל . מקום השינה שלי היה בין שני ארגזים שעמדו כה קרובים זה לזה עד כי לא יכולתי להתהפך והייתי מוכרח לשכב כל הלילות על צדי . על הארגזים שכבו אנשים ורק הודות לרווח הצר בין הארגזים , אשר לתוכו נדחקתי , לא נפלו עלי . חסרות לי מלים כדי לתאר למי שלא נסע עמנו , את התנאים באניה . כאשר עלינו על האייה , לא היו בה לא צרכי אוכל ולא כלי בישול , מלבד פרימוס אחד במטבח קטנטן . לא היה אור , לא מי שתייה , לא אפשרות רחצה ולא בית כסא . חסר היה כל הנחוץ לנסיעה . אילו אמרו לנו ביום ההוא כי נבלה באניה זו שני חדשים , היה כל אחד משיב , שאיש לא יעבור תקופה כזו וישאר בחיים . עד מה הטיבונו לסבול כל זאת ! לא פרצה כל מחלה רצינית שנגרמה על ידי הצפיפות האיומה ותנאי האניה הפרימיטיביים . בעבודה קדחתנית ביום ובלילה נבנו שלושה דודי בשול גדולים , הוקמו בתי כסא , סודרו מחסני פרודוקטים ( בתוך ארובות אויר . ( ישנו במשמרות . במשך ימים ספורים "דפק" הכל בסדר גמור כמכונה . לא היינו מגיעים לכך , אילמלא היה רצון אחד שליכד את כולם . פעמים רבות במשך הנסיעה חזרנו ונוכחנו , שכולם היו מוכנים לסבול מחסור' רעב וצמא לוותר על שינה ובלבד שיגיעו לארץ . שלושה שבועות היינו תקועים בטולצ'ה . שם קיבלנו כמות פרודוקטים מן החוץ כפי צרכנו . סוף סוף הטעינו את הצידה , הפחם והשמן . גם עובדי האניה הגיעו וצריך היה לפנות בשבילם תאים . גם תא ההגה שבו ישנו ששה אנשים , גם גשר הפיקוד , שהוסיף בלילה עשרה מקומות לינה ושמש ביום מקום לשיחות , פונו . על גג ההגה הורשינו לישון גם להבא ושם הצטופפו רבים . בטולצ'ה בלינו את ראש השנה . על הסיפון העליון והתחתון התקיימה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר