פרק שלושים־וארבעה "סקריה"

עמוד:416

. קפיטן גורילה" כדי להוציא את הסחורות הימה שכרנו אנית גרר בת 70 טונות — ה"מריה . " היה לה קפיטן ענק צעיר , כשני מטר גבהו , ורחבו באותה פרופורציה . הוא ידע לצעוק בשמונה שפות , אבל לדבר לא ידע . קראו לו " קפיטן גורילה . " בסוף נתברר שהוא בחור טוב , אבל בהתחלה פחדנו ממנו , כשה , א היה מתנפל , מנופף באגרופו וצועק למה אחרנו לבוא או למה אמרנו לו שנבוא יותר מוקדם . היות וה"מריה" עלתה בכסף רב , החלטנו , זה היה למחרת העברת האנשים מה"םטורנוס , " לצאת הימה בסירת מנוע הגוררת מאחוריה רפסודה . ההרפתקה דהו כמעט ונגמרה באסון : רק יצאנו לים , והנה התברר שהגלים הם כה גבוהים שאין סירת המנוע יכולה לסחוב את הרפסודה ( שגם בה ישבו כעשרה אנשים . ( הגלים , הזרם והרוח זרקו אותנו הנה וחזרה . לא יכולנו להתקדם לקראת "םקריה , " ובהתחלה גם לא הצלחנו לחזור אל תוך הנהר . הרוח גרפה את הרפסודה אל מול שרטון . באותו רגע נעצר מנוע הסירה . בדרך נס ( שוב אחד מאותם הנסים ) הצלחנו להניעו בזמן וגררנו את הרפסודה מן המקום המסוכן . בקושי רב הצלחנו לחזור אל תוך פי הנהר . שם החלטנו לקשור את הרפסודה לחוף ולעלות בסירה לסולינה כדי להזמין את "מריה" לבוא לעזרתנו . לפני שהספקנו לצאת לדרך נותק החבל שקשר את הרפסודה לחוף והיא התחילה לרדת עם זרם הנהר אל הים . נסינו להשיגה בסירה ושוב נעצר המנוע שלנו , למזלנו ירד אחד האנשים שהיה ברפסודה אל החוף . כשניתק החבל , זרקו לו מהרפסודה חבל שני והוא רץ לתפוס אותו , התחלק על הקרח ועוד מעט היה נופל לנהר . בכל זאת הוא הצליח לקשור את הרפסודה מחדש אל החוף . אולם עתה היינו אנו שישבנו בסירת המנוע שוב בצרה , כי המנוע נעצר וזרם הנהר סחב אותנו אל הים הפתוח . היינו כבר בתוך הים כאשר הצלחנו שוב להניעו . חזרנו אל הרפסודה ובינתיים שוב הגיעה למקום אנית מצילים שבאה לעזרתנו לאחר שראונו מן המגדלור נאבקים עם הגלים על יד השרטון . חזרנו לסולינה ויצאנו משם עם ה"מריה" חזרה לים . בדרך העברנו את הסחורות מהרפםודה ל"מריה" ושוב פרקנו אותן מ"מריד " . אל תוך " םקריה . " ורק מאוחר בלילה חזרנו רצוצים לנמל . למחרת עוד גברה הסערה . הפעם יצאנו לפנות ערב ב"מריה . " עמדתי על גשר הקפיטן . רק יצאנו לים בא גל ענקי שעבר מעל לגשר וכסה אותי כולי . הגל חלף ואחרי רגע בא גל שני ואף הוא כסה את כל האניה . אותה שעה נשבה רוח צפונית קרה , מעיל החורף שלי , שהתרטב מהגלים הפך בין רגע לעלה של קרח . אותו ערב לא יכלה ה"מריה" להגיע עד ל"סקריה" ונאלצה לחזור , ו 800 המעפילים על "סקריה" נשארו בלי ארוחת ערב .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר