פרק שלושים־וארבעה "סקריה"

עמוד:412

גודל . היו אצלנו בעיות אספקה ואישפוז . הייתה קופה משותפת . היה תיאטרון אשר נקרא מקודם "קברט ספירולה" ואחרי זאת "קברט סקריה" ובראשו הוינאי העליז מר פאול קפר . היו גם מריבות ומשפטים . לא יותר , אבל גם לא פחות מאשר בכל עיירה בגודל זה . אולם כל עיירה אחרת הנה תמיד חלק של מנגנון ממלכתי גדול , אנחנו היינו מבודדים . היינו מדינה ריבונית בעלת אלפיים תושבים . ריבוניים היינו במלוא מובן המלה . אנו בעצמנו החלטנו על גורלנו . עצמאיים היינו כמו שבטי ישראל ביום צאתם ממצרים . מובן , שבתנאים מורכבים אלה קשה מאוד לקבוע מי מאתנו שחק את התפקיד המרכזי . כבר אמרתי שנדמה לי שבמשך אותו החורף היו רגעים אשר בהם התבלט זה או אחר מבין כמה עשרות האישים המנהלים את השיירה לחלקיה . ספרתי על גלזר , על םלטין , על גורנשטיין וגליזינגר , על פרל ומילדי ועל אחרים . יש גם להזכיר את ראובן הבט אשר בא לבוקרסט בקשר עם ה"גריין * ועזר לנו , אולם לא המשיך את דרכו אתנו ב"סקריה / ' ועתה ברצוני להזכיר עוד כמה מהאנשים האמיצים אשר איפשרו את הצלחת אותו המסע . ביהוד הצטיין אחד מעוזריו של פלטין , ארנסט הרטמן המחסנאי הראשי . האיש הזה היה ממונה על רכישת המזונות , שמירתם וחלוקתם . הוא ה' ה עסוק מהבוקר עד הערב . איך הוא עשה זאת , אינני יודע , אבל יודע אני שבמשך ארבעת החדשים שהייתי במגע אתו , הוא סיפק לכל האנשים בהם הוא טיפל ( בזמן האחרון עלה מספרם ל ( 2300 מזונות בשביל שלוש ארוחות ליום . האוכל היה מגוון ומספיק והיה מגיע בזמן . הקוסם השני היה הבית"רי הוניג , מפ . ק . ר . הוא היה הטבח הראשי . בקור של 27 מעלות מתחת לאפס , בגשם , בסערה על הים , האנשים הללו עבדו בלי הרף , הוציאו יום יום של 1 ש ארוחות טעימות . התמסרות כזו לא ראיתי בשום מקום אחר . הם האכילו את כל השיירה . הם עבדו בלי כל שכר . אפילו את בגדיהם שהלכו לאיבוד לא החליפו להם . ועוד אדם אחד הצטיין , הבית"רי ברקוביץ , גם הוא מפ . ק . ר . מפקד פלוגת העבודה , אשר בנתה את כל המתקנים ב"סקריה . " אלה היו אנשי "ספירולה . " אולם לא היינו מצליחים לולא התגבורת שקבלנו מ"סטורנוס" ושרייך . קודם כל גרהארד גליזינגר אשר במשך הזמן למדנו להכיר אותו כאדם בעל א 1 מץ לב ובעל דעות ברורות ומיושבות . המהנדס אייזנר שערך את מרבית התכניות להתקנת האינםטלציות הפנימיות ב"סקריה . " אחד מאנשי "סטורנוס" שאת שמו לא אזכור , הקים בתחתית האניה מין חנות "כל בו" ששם אפשר היה למצוא כל דבר החל ממסמרים וגמור בנייר שמוש . עליכם לתאר לעצמכם את העבודה : בשלושת מחסני הפחם של " סקריה" נבנו מסביב לכל מחסן איצטבאות , בקומה התחתונה היו ארבע איצטבאות זו מעל לזו ובקומה השניה רק שלוש . על האיצטבאות הללו ישנו

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר