פרק שלושים־ושנים משפט זליגמן

עמוד:367

הגלתי פוםקת אתם למען מאות הגברים והנשים שנחשדו כטרוריסטים או כקשורים בארגון טרוריסטי . הענין הובא למשפט ב 15 ביוני בפני השופט שאו . ומאחר שגודארד ואני בחרנו להישפט בנפרד — התנהל המשפט תחילה רק נגד גודארד . בהמשך המשפט נתגלה שהעד הממשי היחידי של התביעה היה גילפין אשר למרות קשרי הידידות שלו עם משפחת גודארד — העיד נגדו וגולל מסכת ארוכה של שקרים , כפי שנתברר כתוצאה מחקירת שתי וערב שהייתה טובה ויעילה מאוד . גם אני מסרתי עדות לטובת גודארד ונשארתי שלם תחת החקירה הצולבת הנמרצת של תובע הכתר , שנגע בעיקר בדברים שאינם קשורים לענין , כגון השתייכותי הפוליטית והשקפותי . למרות כל זה נמצא גודארד אשם בכל 22 ההאשמות ונידון על תנאי להתנהגות טובה למשך שנתיים . המשפט נגדי נקבע ל 26 ביוני . מעניין לציין שלמרות ההודעות שקבלנו' גודארד ואני , מעולם לא נדרשנו להתייצב בפני המשטרה ולחתום על התחייבות להופיע בפני בית הדין וגם לא נאסרנו . אני מזכיר זאת מפני שבישראל נוהג קבוע הוא בידי הממשלה לדרוש מהנאשמים להופיע במשטרה לשם מאסר או הצהרת התחייבות , להבטחת ההופעה של הנאשם בבית הדין , בזמן שייקרא . כדאי להזכיר עוד , שלפני התחלת המשפט הביעו מספר עורכי דין את נכונותם לעזור ואף הציעו לקיים פגישה בין נציגי הסתדרות עורכי הדין לבין הסוכנות היהודית , כדי להניעה להתערב אצל השלטונות להפסקת המשפט נגדי ולביטולו . בוקר אחד עוררו כמר . עורכי דין את השאלה בנוכחותי בבית המשפט בתל אביב עם ד"ר ברנרד ג'וזף ( דב יוסף , ( שהיה אז היועץ המשפטי של הסוכנות . תשובתו הייתה שאם כי הוא מרגיש אהדה כלפי , הרי לפגישה מעין זו לא יהיה כל ערך , מכיוון שהסוכנות היהודית לא תוכל להתערב בשום מקרה הקשור בעליה הבלתי חוקית . רק שנים מספר לאחר מכן הצטרף ד"ר גיוזף למקהלת המנהיגים היהודיים שהחלו לטעון כי עליה זו אינה בלתי ליגאלית . אולם בקיץ 1939 עדיין לא היו מוכנים להודות בעליה זו ובאורח רשמי היו נגדה . ב 27 ביוני החלה שמיעת האשמות נגדי בירושלים , אבל הפעם היה בית המשפט מורכב קצת אחרת : שופט בריטי אחד מר קארי ושופט ערבי מר חורי , שהיה שופט שלום ונתמנה במיוחד לכהן במשפט זה . הרכב זה היה חשוד ועורר מיד את ההרגשה שהענין "נגמר '' על ידי אדם בעל סמכות . הענין הנידון טיפל בשאלת העליה היהודית לארץ והשופט הבריטי לא היה ידידותי במיוחד ליהודים , בעוד שכל ערבי עד כמה שהיה ידידותי — אי אפשר היה לצפות ממנו לאהדה כל שהיא לעליה יהודית לגאלית או בלתי ליגאלית . ומה עוד שרק מספר שבועות קודם לכן , בעת

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר