|
|
עמוד:295
למחרת ר ) ועברו העולים ל"אסימי" וביום שלאחריו הוחזרו לספינתם . מפקד הנמל עלה על הסיפון והודיע שיציירו אותם במצרכי מזון , מי שתיה וסירות ויחזירו אותם לים . שבתון ו ד . ] ג נ ו ת ב'תיסה הידיעה על החזרתם — הממה אותם . כבסרט עבר לנגד עיניהם כל מסע הנדודים הארוך על תלאותיו וסבלותיו . הלשם זה התענו שבועות וחדשים ארוכים ועמדו בכל המבחנים הקשים והאיומים ן י הדבר לא יקום ולא יהיה ! כל עוד רוח חיים בקרבם לא יצליחו הבריטים לבצע את זממם ! אברהם סידר את העולים על סיפון האניה בשלושה מעגלים . אנשי המעגל החיצוני זרקו לתוך הים את כל המצרכים שהובאו להם ואיימו לקפוץ לתוך הים . אנשי המעגל השני החלו זועקים בצעקות פרא שהרעידו את כל הסביבה והדם הגיע עד לפינות המרוחקות של העיר . ואילו במעגל הפנימי — אחד מהם , הזקן בחבורה , התעטף בטלית ותפילין , החזיק בידיו נרות דולקים וכל אנשי המעגל חזרו אחריו על פרקי תהילים , שנאמרו בקול בוכים מרטיט לבבות . כל נסיונותיהם של הבריטים להשתלט עליהם , וכל איומיהם עלו בתוהו . היה זה מחזה מזעזע שהיה עשוי לרכך אפילו לב אבן . בעוד העולים מנהלים מלחמה נואשת באמצעים המוגבלים שברשותם , עוררה הידיעה על החלטת השלטונות להחזירם לים התמרמרות גדולה וכאב עמוק בקרב הישוב . בחיפה , שתושביה היו עדים למחזות המזעזעים , פרצה שביתה כלילית שהקיפה את כל שטחי החיים בעיר . ועד הקהילה שנתכנס לישיבה מיוחדת שיגר לועד הלאומי את המברק הבא : " הציבור העברי בחיפה הנמצא במתיחות בלתי פוםקת זה שנים עשר יום , למשמע העינויים של יותר מארבע מאות מעפילים , פליטי גרמניה וציכוסלובקיה הנמצאים אחרי שבועות של טילטולים ורעב במצב אנטי םניטרי ללא כל אפשרות של קבלת עזרה רפואית ומשפטית , התעורר בלילה לקול צעקות איומות שהגיעו עד מרכז הדר הכרמל מאניות המעפילים . שליחת האניה "אםימי" והנסיון לשלוח 165 מעפילים בסירת מפרש רעועה , שלדעת כל המומחים , ואף לדעת אנשי משטרה אחראים , אינה ראויה להפלגה , הביאה את הציבור היהודי בחיפה בעשרות אלפיו להתמרמרות והתרגשות ולשבתון מוחלט בכל ענפי החיים . דורשים מכם התערבות מידית בפני השלטונות כדי להוריד את המעפילים מסירת המפרשים כל עוד נפשם בם / ' משלחת התייצבה בשעה אחת עשרה בבוקר במשרדי מושל המחוז . המשלחת גוללה בפני המושל את כל פרשת הסבל והימורים של המעפילים .
|
|