פרק עשרים־וששה כל־־דכפין

עמוד:289

פרק עשרים וששה כל דכפין העליה הבלתי חוקית שאורגנה על ידי התנועה הלאומית ואשר מימדיה גדלו והלכו , גרמה להתעוררות רבה בקרב המוני היהודים במרכז ובמזרח אירופה . אלה שכבר נפגעו מידם האכזרית של הנאצים , ראו בעליה זו את דרך ההצלה היחידה , אולם גם בין היהודים בארצות מזרח אירופה , שטרם שועבדו למשטר הנאצי , היו רבים שראו מראש את הסכנה המאיימת והם הסתערו בהמוניהם על משרדי העליה , מוכנים היו לשלם כל מחיר , ובלבד שיצרפום לשיירה . מארגני העליה ניצלו זאת בלית ברירה . רבים היו הבית"רים מחוסרי האמצעים שלא היה לאל ידם לשלם אפילו את הסכום המינימאלי עבור הוצאות נסיעתם . קופת התנועה הייתה תמיד ריקה — מחלתה הכרונית של התנועה מאז ועד עצם היום הזה — הוצאות העליה האמירו ועלו מיום ליום . איר איפוא יועלו מאות ואלפי הבית"רים מחוסרי האמצעים וכמהי הגאולה ? מארגני העליה היו על כן דורשים מחיר כפול מיהודים סתם כדי לכסות גם את הוצאותיהם של הבית"רים . ברם , קצרה ידם של משרדי העליה מטעם התנועה הלאומית מלהיענות לכל אלה הרוצים לעלות והמוכנים לשלם עבור הסעתם בכסף מלא . נמצאו על בן יהודים זריזים , שעמדו על הצד המסחרי של הדבר , ובהעריכם נכונה שזהו עסק היכול להכניס רווחים גדולים , החליטו לנסות את מזלם . לא נהיה נאמנים לאמת , אם נאמר שכל מארגני השיירות הפרטיים עיניהם היו נשואות רק לרווחים . אחדים מהם עשו זאת מתוך מניעים רעיוניים או אנושיים , כי ראו את גודל צרת עמם ונחלצו להושיע . ברם איך שלא יהיה , מתוך פרספקטיבה היסטורית יש בידינו לאמר , שאלה וגם אלה זכותם גדולה לאין ערוף , מבלי שים לב למניעים שלהם בזמנו , כי מארגני השיירות הפרטיות הצליחו להציל במשך שנת 1939 כרבבה ומחצית הרבבה יהודים אשר הובאו לארץ ב 35 כלי שיט שונים . וכאן עלינו לציין , שרוב מארגני השיירות ה"פרטיות" היו אנשי התנועה הלאומית , שחלק מהם השתתף גם קודם לכן בארגון העליה בי , אולם משום מה נפרדה דרכם והם עזבו את ארגון העליה במסגרת התנועתית , הם פתחו משרדים מקבילים על דעת עצמם או בשיתוף עם גורמים שונים והמשיכו את פעולתם במשלוח שיירות עולים לארץ . את רוב השיירות האלו אפשר איפוא לזקוף לזכות התנועה הלאומית .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר