פרק עשרים־וחמשה נעמי־יוליה

עמוד:281

מכיוון שבין כה וכה לא היה להם מה להפסיד הסכימו להצעתו . אחרי הסידורים הדרושים הוצאו האנשים , כ 800 איש , מן המחנה , ובהתחלת חודש אוגוסט 1939 הועלו לשתי ספינות קיטור על הדנובה — צירדושאן / ' ספינה יוגוסלבית , ו"מלכה אליזבט / ' ספינה הונגרית , והפליגו בכיוון לווארנה . על פני הדנובה התנהלה השיירה באטיות אולם ללא כל תקלות . הם עברו על פני בודאפסט , בלגרד ובתום שבוע למסעם הגיעו לרושצ'וק . במשך שבוע ימים התנהל משא ומתן בין הנהלת השיירה לבין השלטונות הבולגריים שמאנו להרשות להם לרדת לחוף . אובדי עצות הם חזרו על עקבותיהם . הם בבלגרד , והנה נתקבלה ידיעה משמחת , כי השלטונות הבולגריים הסכימו לתת להם רשות מעבר . אולם כאשר חזרו לרושציוק נוכחו לדעת שהבולגרים עדיין עומדים בסירובם ; אין הם מוכנים לתת להם ויזות מעבר כדי להגיע ברכבת לווארנה והפעם סירבו גם לצייד אותם במי שתייה . חזקה פקודתם לעזוב מיד את המקום . הספינות פנו לעבר דזירז'ו , הצטיידו במים והמשיכו את דרכן לםולינת . פה הושמו במחנה הסגר וכעבור שבועיים הועלו על סיפונה של "נעמי יוליה . " בין הנוסעים , שמספרם הגיע ל 1130 נפש' היו כשלוש מאות בית"רים , שהיוו את הגרעין המאורגן והממושמע של הנוסעים ! הם היו לדוגמה לכולם בהתנהגותם הנאה , וכמו בכל יתר האניות התבסס עליהם הסדר באניה . ובינתיים עוברים ימים וחולפים שבעות ואין איש יודע מתי יגיע היום המאושר של ההפלגה . כל שהייה נוספת גורמת לסבך בעיות חדשות , מתערער האמון , מתרבים המתלוננים ונשמעת הקריאה "נשימה ראש ונשובה ... " ובמיוחד חריפה היא בעיית האספקה הסדירה של מצרכי מזון לקהילה גדולה כזאת . כאן בא לעזרתם מר סמי סלומונידס ז"ל . מר סלומונידס היה ראש קהילת בראילה , אדם מכובד ומקובל על הבריות . כאשר נודע על מצבם הדחוק של העולים המצפים להפלגה חש לעזרתם והקדיש את כל זמנו , מרצו וכספו כדי לספק מזון ומצרכים חיוניים אחרים לעולים . ם י ק ו ח נטש דוחה שבת כל ההכנות להפלגת האניה כבר הושלמו . נשארו רק שני דברים הטעונים סידור : החתמת ויזות סופיות על הדרכונים וההסדר הכספי הסופי עם בעלי האניה . ראובן פךנקו אוסף מכל הנוסעים את הדרכונים ויוצא באוירון לבודפסט . מכאן הוא שולח גברת אחת , מפעילי עליה בי , ללונדון לקבל ויזת כניסה לליבריה , ובשובה מכינים במשרדי עליה ב' חותמת דוגמת הויזה הזו ומחתימים בה את רוב הדרכונים של אנשי השיירה . בחלק מן הדרכונים מוחתמות ויזות כניסה אמתיות לאחת מארצות אמריקה הדרומית , הודות לאדיבותו של הקונסול של אותה ארץ בבודאפסט . ההסדר הכספי עם בעל האניה נתקל בשני קשיים רציניים ! בעלי האניה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר