|
|
עמוד:258
— תפנה לשר הפנים . הדבר יעלה לך ב 1500 ליש"ט וכל הענין יסודר בכי טוב . — ומי ! הבטחון שכך הוא הדבר' אולי כוונתך להוציא ממני כסף במרמה ? — הלוא יהודי אנוכי ! נסה לכתוב לשר הפנים ולבקש פגישה עמו , מה תפסיד בזה ן היהודי הולך לו ובאין ברירה אחרת כותב בן ארי מכתב לשר הפנים . למחרת בבוקר הגיע למלון שליח המיניסטריון לבוש בגדי שרד והזמין את בן ארי לראיון עם מיניסטר הפנים . בדרכו לפגישה קנה בן ארי כמה עתוניב , בדי למצוא בהם את תמונת המיניסטר וכדי להווכח אם אמנם תהיה לו פגישה עם המיניסטר או כל העניין אינו אלא מעשה הונאה . מיניסטר הפנים פנה לבן ארי גלויות , ואמר שהוא מוכן להעביר את האנשים בקבוצות בנות 60—50 כל לילה , והעניין יעלה 1500 ליש"ט . — ומה הבטחון שהדבר ייעשה לאחר שאכניס את הכסף ? — תפנה לקונסול שלנו בלונדון ותפקיד בידו את הכסף . בן ארי טס עוד באותו יום ללונדון . הוא נפגש עם הקונסול , שכבר ידע על כל העניין . בן ארי מבקש בטחון גם מידי הקונסול . הקונסול אומר : " נפקיד את הכסף בידי אדם שלישי , נוייטראלי , אשר ימסור את הכסף לידי רק לאחר התקבל ידיעה שאחרון אנשי השיירה כבר עבר את הגבול . אולם , מכיוון שהאדם שאני אציע לא יתקבל על דעתך והאדם שאתה תציע לא יתקבל על דעתי — אני מציע להפקיד את הכסף בידי רבה הראשי של בריטניה , שיהיה נאמן על שנינו . " בן ארי הופתע מן ההצעה . לא עלה כלל בדעתו לנצל את כבוד הרב לדבר מעין זה . אולם מה . סר ברירה — הוא טלפן לפרופסור יהודה ובקשו לבוא באופן דחוף לבית הקפה בו ישב עם הקונסול הרומני . פרופסור יהודה מאזין לסיפור , מקמט את מצחו ואומר : — תמתין לי פה ואודיעך דבר . כעבור חצי שעה בערך הגיע טלפון מפרופסור יהודה . הרב הראשי הסכים לשמש כבעל פקדון . כאשר הבריק בן ארי ללונדון שאחרון העולים עבר את הגבול — מסר כבוד הרב את הכסף לקונסול הרומני . לאחר שהשיירה עברה את הגבול , הופיע בוקר אחד היהודי "השדכן" במלונו של בן ארי והבעת נצחון על פניו . — נו , מה מגיע לך ? — וכי סבור אתה שבאתי לקבל דמי תווך ? ממפעל קדוש זה אין ברצוני להפיק רווחים . הלוא יהודי אנוכי ! — אמר היהודי ועזב את המלון .
|
|