|
|
עמוד:194
השמש עלתה למרומי הרקיע . החום גבר והלך והמחנק מתחת לסיפון נעשה ללא נשוא . האנשים עולים במשמרות אל הסיפון — לשאוף אויר . מעט המים שלקחו עמם אזלו , והצמאון מציק . במשך היום חולקו לאנשים פעמיים סרדינים — סרדין אחד לארוחה . רבים מבין הנוסעים הם אדוקים ומחשש חמץ הם סירבו לקבל גם זאת . מחלק האוכל דורך על גופות האנשים , השוכבים צפופים ומחוסרי אונים , באין מקום להציג את כף רגלו . ו"קאטינא" נעלמה מן האופק . זה להם הלילה השני שהם בקירבת הארץ . אורות הח ף רומזים קורצים להם , הארץ כה קרובה ובכל זאת כה רחוקה , נדמה שאף פעם במשך כל נדודיהם לא היו כה רחוקים מן הגאולה . גם הלילה הם מצפים לסימני האיתות . רק למחרת , בשעות הצהריים , מצאו את "קאטינא . " האנשים באניה , שראו מרחוק את םפינת המפרש מתקרבת — חייתה רוחם . במשך שתי יממות לא עצמו גם הם עין מתוך ציפיה שתבוא לקחת את שארית העולים , והנה שעה רודפת שעה , אתא בוקר וגם לילה ואין סימן לבואה , משמע — היא נתפסה על כל אנשיה , ומה יעלה כעת בגורלם ? הם נשארו בלי מפקדים , ללא קשר וללא אמצעים מבלי דעת לאן ולמי לפנות , ועל כן כשנראתה הנקודה הזעירה באופק , נצמדו אליה עיני כל ולבם רחב משמחה . לא ארכה שמחתם . עד מהרה הבחינו שהספינה מלאה אנשים , הייתכן שלא הצליחו לרדת ויוחזרו לאניה , וכעת מה יהיה על כולם ? ספינת המפרשים מתקרבת ל"קאטינא . " בלאס צועק משהו למעלה לרב החובל . במשך דקות אחדות הם מדברים ביניהם יוונית ולאחר מכן מורידים מן תאניה סירות הצלה , אותן הסירות שאבדו לספינה ו"קאטינא" מצאה אותן בים . כעת קושרים את הסירות היטב היטב לבל תינתקנה עוד . מורידים גם מספר ארגזי מזון ומי שתיה ועוד חמישים איש . כולם תמהים להיכן יכניסו את האנשים האלה , שעה שבספינה אין אף שעל אחד פנוי . ברם , פקודה היא פקודה . כעת דחוסים האנשים ודבוקים איש לרעהו . גוש אחד של בני אדם , שלוש מאות וחמישים במספר , שלא ניתן להפרידם . והספינה הפליגה . כשני א ח י בו שעות מספר שטה הספינה לאורך חוף נתניה . החוף מתמשך מוצק ושחור , והאיתות המצופה אינו מופיע . מתעוררים ספקות ; אולי טעו בדרכם , אולי אין זה החוף המוסכם והם מבזבזים את זמנם היקר לשוא . הם מחליטים להצפין , ברם גם פה אין כל סימן חיים . השעה מתאחרת . אם לא יתחילו עוד מעט בהורדה , כבר לא יספיקו לבצעה עד אור הבוקר . בלאס מציע להדרים שוב ואם גם הפעם לא יהיה איתות — לחזור ללב ים ולנסות את מזלם בלילה הבא . ד"ר פאול מתנגד בתוקף להצעה זו . התנאים בספינה הם ללא נשוא . כוח הסבל של האנשים קרוב
|
|