פרק שבעה־עשר "קאטינא"

עמוד:193

ליל ה ס ד ר " " " ד םדר" נערך באניה בסעודה משותפת ללא מצות וללא יין וגם ללא לחם ... אחדים מן הנוסעים ניסו לשוות ל"סדר" אוירת חג ופצחו בשירה ובזמר , אפס , לא עלה בידם לגרש את התוגה מלב המסובים , וה"סדר" דמה יותר לסעודת אבלים מאשר לסעודת חג . כל אחד העלה בזכרונו את בית הוריו , את ליל הםדר בבית . השולחן ערוך , הנרות דולקים , אבא חוזר מבית הכנסת , כל בני המשפחה מסובים לשולחן , רק מקומו הוא נפקד . נדמה שגם אמא ואבא מזילים עתה דמעה על בנם או בתם , שיצאו לדרך הרת םכנות ופגעים וזה עידן ועידנים לא קבלו כל ידיעה מהם , וחוטים סמויים מתקשרים ביניהם על אף המרחקים ... והלב מתמלא געגועים אין קץ . והנה , בשבתם סביב השולחנות הרגישו לפתע בניענוע . חיוך של אושר השתפך על השפתיים' כאילו ידי אמא נאמנות מנענעות את עריםתם ומישנת אותם כשיר ערש חרישי מלא אהבה ורוך ... מזג האויר גאה להפליא . הים שוקט ורוגע ומצב הרוח באניה מרומם' דומה שלאחר שעברו בכור חיסורים , חזרה גם להם סוף סוף שמש ההצלחה . שירח וצחוק מהדהדים על פני הסיפון . אך כוס יגונם טרם נתמלאה ... בקירבת קפריסין , במקום המיועד הם נפגשים בםפינת דייג קטנה ועלובה למראה . בספינה זו יבצעו את הורדת העולים . את האנשים מעבירים לפי סדר קבוע מראש : תחילה החולים , התשושים , הנשואים שנשותיהם כבר הורדו בהורדה הקודמת ואחר כך האחרים . הים סוער , והספינה נשאת עם הגלים , פה ירחיקוה מ"קאטינא" ופה יקרבוה , ומדי פעם , כשהיא נחבטת בדפנות האניה , קופצים לתוכה מספר אנשים , ישר לזרועות שני מלחים חסונים המשגיחים לבל יפלו המימה . בספינת המפרש הדו תרנית יש לכל היותר מקום לחמשים איש , אולם כעת נדחסים לתוכה שלוש מאות — בחלקם באולם המרופש מתחת לסיפון ובחלקם על הסיפון עצמו . לפי החישובים עתידים הם להגיע לארץ תוך שמונה עד עשר שעות , ועל כן אין הם מרבים להצטייד במים ובמזון . כשנתמלאה הספינה עד קצה גבול היכולת — הורם העוגן והספינה הפליגה . אתא לילה . מרחוק מבהיקים אלפי אורותיה של תל אביב . הספינה מצפינה ומול חוף נתניה מאמצים רב החובל והמפקדים ד"ר פאול ובלאם את עיניהם כדי להבחין באיתות המוסכם , אולם הוא אינו מופיע . הם מסתובבים הלוך וחזור ומן החוף אין כל סימן . בינתיים עברו שעות הלילה היקרות שבהן אפשר לבצע את ההורדה , ובאין ברירה הם חוזרים בסוף האשמורת השלישית ללב ים . עם אור היום הם מבחינים שסירות ההורדה שהיו קשורות לספינה — אבדו בדרך , ואפילו היו מקבלים את האיתות , לא היו מסוגלים לבצע את ההורדה . כעת שמו פניהם לחפש את אנית האם — "קאטיגא . "

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר