פרק שבעה־עשר "קאטינא"

עמוד:170

להתגשם . למודי סבל ונסיונות קשים ידעו שגם בדרך יסורים זו יעמדו — כי אין ארץ ישראל נקנית אלא ביםורים ... גם לשיירה זו צריך היה להצטרף שליח האצ"ל' נתן קלפוס , ללוותה ולפקד עליה . אך מכיוון שבושש לבוא , מינתה הנהלת המשרד בפראג את ד"ר ז . פאול למפקד השיירה , תוך הבטחה שבקונםטנצה יקבל את הפיקוד איש האצ"ל . ד"ר פאול הוא בית"רי מריגא — לטביה , שגמר את חוק לימודיו ברפואה בצ'כיה וכעת הוא אחד הנוסעים בשיירה זו . אין ד"ר פאול מוכן לעמוד בראש השיירה . הוא אינו מנוסה בדברים כגון אלה . אולם תקף עליו לחצם של אנשי המשרד ולאחר שהובטח לו שישמש בתפקיד זה רק עד לקונסטנצה — ומה כבר יכול לקרות במשך היומיים האלה ? — נעתר ד"ר פאול והסכים . והנה תמו כל הסידורים . האניה מוכנה להפליג וגם הצו להפליג ניתן כבר , ושליח האצ"ל טרם בא . ושוב מופעל על ד"ר פאול לחץ חזק שיקבל על עצמו את הפיקוד על העולים באניה . כל טענותיו הצודקות מסתתמות מול העובדה שחייבים להפליג מיד ואם יסרב — עלול הדבר לקבוע את גורל ההפלגה והצלחתה . ערי זיבוטינסקי ואברהם בלאם המנצחים על העבודה מודיעים לו שהמינוי הוא פקודה מראש בית"ר . בעל כורחו מסכים ד"ר פאול גם הפעם . הוא מציית להוראות הממונים עליו , אולם לבו כבד עליו מאוד , כי איך יצליח לנהל מחנה רב גווני כזה בתנאים כה מיוחדים ומשונים ? והאניה הרימה עוגן והפליגה ללב ים . בסימן תקלות כבר הלילה הראשון עמד בסימן תקלות . סערה עזה התחוללה וטלטלה את האניה כאילו הייתה צעצוע . בשצף קצף הסתערו הגלים על דפנות האניה והציפו את הסיפון וכל אשר עליו ; נחשולים אדירים נשאו את האניה אל על והורידוה תהומה וכל רגע נדמה היה כי היא עומדת לרדת למצולות . האנשים אחוזי פחד , בכל כוחותיהם הם נאחזים במצעים שעליהם הם שוכבים או יושבים צמודים זה לזה . בחילה חזקה תוקפת אותם וכולם מקיאים . מן ההכרח ליצור שרשרת אנשים מבטן האניה עד למעקה כדי להוציא את הדליים העוברים על גדותיהם ולשפכם לים . זו עבודה בלתי נעימה , מזוהמת' אך היא נעשית באמונה ובמהירות . הדרישה לדליים ריקים גוברת , והם עוברים ביעף מיד ליד . למחרת רגע הים . הם עוברים על פני הנמל הבולגרי ווארנא ואוספים קבוצה של ארבעים בית"רים מבולגריה , המגיעים אליהם בסירה , הרחק בים , כי אין השלטונות מרשים לאניה להיכנס לנמל . בלילה השני שוב פוקדת אותם סערה . עתה הם כבר למודי נסיון ... לפתע מבחינים כמה מן הנוסעים כי הצנימים במחסן נרטבים . הם משערים כי נפרץ פרץ באניה ומי הים חודרים לתוכה . כדי למנוע בהלה פוצחים הבית"רים בשירה , והמלחים עורכים בינתיים בדיקה קפדנית . נתברר כי מיכל המים המתוקים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר