פרק שביעי אניות ראשונות

עמוד:70

על פרשה זו מספר ד"ר יעקב ליטמנוביץ בחוברת "החברה" מס' 5 מחודש דצמבר , 1940 את הדברים הבאים : " שמו נתפרסם פתאום בכל רחבי היהדות . העתונים היהודיים בורשה גילו יום אחד בשנת , 1935 כי עורן דין אחד , וילהלם ריפל , מארגן קבוצת אנשים צעירים , שרובם שרתו בצבא , כדי להובילם בסך לארץ ישראל . ועתונאי אחד , שכתב בעתון הפולני יהודי 5 " בבוקר , " הסביר בהרחבה את האידיאולוגיה של תנועתו החדשה של ריפל זה . מתוך בליל של רומנטיקה מוזרה , אפשר היה להבין כי עורך הדין הורשאי מכין "גדודים לכבוש הארץ" בדרך היבשה . במשך כל השנה היו העתונים היהודיים בפולין מלאים פרטים מרובים על פעולתו של ריפל . לבסוף באה הודעה על "מסיר הגיגי . " " גדודי ריפל" נשבעו חגיגית לאמור : "לא נטה מדרכנו , שום מכשול לא יעכבנו . " הקהל הרחב לא ידע מתוך העתונים אם קיבל ריפל רשיון מאת השלטונות הפולנים לערוך את ה"מארש" ואם השיג ויזות מעבר בשביל אנשיו במדינות הסמוכות . נודע רק , כי יום אחד יצאו מורשה 200 איש , לבושים מדי חקי ולראשם כובע כחול קטן . המונים לוו את הקבוצה עד לשערי העיר . כמה קילומטרים מורשה נעצרו ההולכים ע"י המשטרה הפולנית . העתונים ספרו למחרת כי ריפל וחבריו סרבו להישמע לשוטרים , שהשתמשו נגדם בכח . היו כמה פצועים , ורבים נאסרו . מאותו יום ואילך שנתה העתונות את יחסה אל "תנועת ריפל . " אם לפני תחילת ה"מארש" אפשר היה להבין כי העתונות אוהדת לרעיונו של ריפל , הנה , לאחר כשלון נסיונו , התנפלו עליו בחרפות וגדופים . מאז לא נוכר שמו של ריפל בעתונים אלא כדי להודיע על משפטים שהוגשו נגדו באשמת מתן המחאות בלי כיסוי . אך אם היתה אמת בידיעות אלו — קשה לקבוע . מכל מקום , עובדה היא שהשלטונות לא שללו מריפל את זכותו להיות עורך דין . אך האיש בעל השם הגרמני לא ויתר על רעיונו . הוא הוציא חוברת להסברת שיטתו . בראש החיבור נדפסה תמונתו . השתלשלות הרעיונות בחוברת לא היתה ברורה ביותר . היו בה התנפלויות חריפות על "הפלוטוקרטיה היהודית , " האשמה , כאילו , בחוםר העבודה בין ההמונים היהודים בפולין . ההרצאה נסתיימה בשורה ארוכה יחי , " כגון : " " יחי הגדוד העברי הצעיר" ( כך קרא ריפל לתנועתו " , ( יחי מצביא האומה העברית זאב ז'בוטינסקי . "

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר