'פלוגת הכותל'

עמוד:693

על 5000 בשנת / 1935 ועם מאורעות תרצ"ו היה המיספר בקו ירידה נוספת 3000 ) נפש - בשנת . 0937 היהודים פינו רחוב אחר רחוב , מכרו בתיהם , ועוד בתים ברחובות אחרונים קרובים היו לפינוי . ב רחוב היהודים - הרחוב המרכזי ליישוב היהודי שם — נשארו רק שתים עשרה חצרות יהודיות . אף הישי בה הגדולה 'עץ חיים' יצאה - אחר כמאה שנים של פעילות ביישוב האשכנזי - מן העיר העתיקה לחדשה . בית"ר ניסתה במעט כוח האדם שעמד לרשותה לעשות משהו לצמצם את מידת ההפסדים שמפסידה — להלכה או למעשה — האוכלוסייה העברית בשט חים עירוניים ( ואף חקלאיים ) מיוחדים ולמנוע ככול האפשר את 'קיצור החזית , ' שהוא כאילו מובן לגבי המקצרים בה , אלא שאינו ראוי מבחינה החשבון הלאומי הכולל . בית"ר ניסתה לפעול בעין זיתים , במירון , במשמר הירדן , וכן בצפת , ובתחילת 1937 החליטה הנציבות להקים פלוגת גיוס בעיר העתיקה בירושלים , ולעשותה מרכז לפעילות חדשה , שתמנע את ההסתלקות מן העיר העתיקה ותשמור למעשה את זכות העם לעיר ציון , ולכותל המערבי ח ז ! ' פלוגת הכותל' באה לעכב את התהליך שנמשך למן מאורעות תרפ"ט , והוא תהליך עזיבת העיר העתיקה מתושביה היהודים , להביא רוח חדשה בחיי החברה היהודית שם בדרך של אירגון פעולות תרבות , מסיבות ליל שבת , ובעיקר — להביא ביטחון בלב התושבים היהודים כנגד הסביבה העויינת והנוטארנ נשק וצוברת נשק . 1171 הגרעין הראשון של 'פלוגת הכותל' היה בקבוצה שהגיעה ( 1937 . 2 . 1 ) מזכרון יעקב לירושלים , בראשו תו של דויד ליניבסקי / ניב . / לפלוגה צורפו חברים משאר הפלוגות , בית"רים מן mpjjjppn באוניברסיטה בירושלים , וכן קבוצה של חברים מפתח תקווה ( ה'קסרקטיך — הפנימייה , מעין קורס למדריכים , לובשי תילבושת מיוחדת , הכוח הפעיל בהצ"ח במו שבה . (» " מפקד הפלוגה הראשון היה שמואל בורקו , בתקופת ביניים — דויד ליניבסקי / ניב , / ואחריו משה שטיין . ' עבודת חברי הפלוגה היתה כולה מחוץ לחומות ... בביניין , בזיפות כבישים , בשמירה על אדמות יהודיות לייד בית צפפה ובמחצבות בעיר cor כל אנשי הפלוגה פעלו בבית" ר ירושלים , וכעבור זמן קצר נתארגן קן בית"ר בעיר העתיקה , שמנה למעלה ממאה צעירים וצעירות , ובראשו נעמד יחזקאל אלטמאף . 'חברי הפלוגה מאורגנים היו באצ"ל ביחידה מיוחדת , ש מפקדה היה רפאל סבן . רוב אנשי יחידה זו היו מן היוצאים לפעולות התגובה של הימים ההם . אימוני הטירונות נתקיימו במקומות לימוד מחוץ לחומות , אבל מחסן הנשק היה בין החומות , בבית הכנסת ניסן ב"ק . הנשק אוחסן במיקווה שמתחת לבית הכנסת וכן בפינה אחת שבעזרת נשים - הכול בידי עתו של השמש' . 1474 הפלוגה הוצבה בשני בתים שכורים בסימטה שבקצה רחוב היהודים . 1 " 5 עם מאורעות תרצ'יו נתמעטו והלכו היהודים הבאים מן החוץ אל העיר העתיקה ועושים דרכם אל הכותל המערבי , ואף נתמעטו מקרב תושבי העיר העתיקה ( 1470 היה זה הקו של טרי ז'בוטינסקי להעביר את נקודת הכובד של הגיוס הבית"רי מן החלוציות אל האסטראטגיה ( פלוגות 'הכותל' ו'הכביש — תוכן חדש , ( ובכך הקדים את הפלמ"וז , וכן החריף את בעיית המישמעת הכפולה של בית"ר—אצ '' ל . ערי חתר לקראת הפיכת בית"ר למיסגרת צבאית מוחלטת , שאצ"ל הוא רק ה'גג' שלה ( עי' עדות אליאב ( 1471 . ( עי' עדות גוטמאן רבינוביץ . ( 1472 בכללם םנרר רוידסו ! יעקב הילל ויהודה נאור . טיעדות ד . ניב . ( 1473 הבנות שלא נשארו בעבודת המשק בפלוגה יצאו לעבודה בבתים פרטיים ובבתי קאפה בעיר . ( 1474 עי' עדות ד . ניב , ( 1475 הסימטה דאראג' אט טאבוני נקראת למן שנת 1968 י רחוב פלוגת הכותל . דירה אחת נשכרה לפלוגה מאת רפאל דויד ע"י דויד רבינוביץ ויחיאל אוהב עמי , 1937 . 2 . 7 ) בשכירות שנתית של 29 לא"י . ( שם חדש לרחוב ( 1968 ) פלוגת בית"ר 'הכותל' בירושלים , העיר העתיקה . באמצע : שמואל בורקו ונזשה שטיין ברחוב היהודים בטיר העתיקה ירושלים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר