ט. ערביי ארץ־ישראל

עמוד:76

הנימוקיט האלה של העורך הערבי הט פשוטים כל כך וברר רים כל כך , שהיה כדאי ללמוד אותם על פר . ולחשוב אותם לבסיס של כל המחשבות שלנו , המרחיקות לכת , על הנושא ' של השאלה הערבית . לא איכפת , באי אלו ביטויים ,, — מכסימלי & טיים" או "מתונים" — נשתמש לשם הסברת מאמצינו ההתישבזתיים . בהתיישבות בעצמה משמשית הסברה נמרצת — 'חד משמעית , בלתי מפוקפקת ומובנת לכל יהודי בריא ולכל ערבי בריא . להתישבות יכולה להיות רק מטרה אחת : על דעתמ של הערבים הארצישראליים אין המטרי . הזאת יכולה להתקבל , כל זה מונח בטבע העגינים , וטבע הענינים אינו ניתן לשינויים . • * * מזמן לזמן מתחילים אצלנו דיב רים , שיתכן , כי המוצא מן המצב מינח ב " התקרבות חברותית ורוחנית" בין היהיודיט ובין הער בים בארץ ישראל : יש ציורך ללמוד את שפת ד , ש 0 ו , להביו * a את זה באופן הדדי , לקשור קשרים מסחריים משותפים , וגו / — CM ואפשד שמכל — תבואנה תוצאות מועילות מאד — הבנה הדדית , הסכם , וכוי . בל הדיבורים האלה יישארו בבחינת להג עקד בתכלית . אומרימ , שהרבה ערביט בכפרים . ובערים כבר למדו לדבר עברית , ואחדים כאילו קוראים אפילו עתונים עברייט / אם אמת הדבר , הרי יש ללמוד מזה , שהשפה העברית מביאה להם תועלת , מה שנעים לנו מאד . אבל בשביל תשעים לתשעה אחוזים של היהודים ה ע י ר ו נ יי ם בארץ ישראל אין לידיעת השפה הערבית אף קורטוב של ערך מעשי -,משום כך לא ידעו אותה , וילדיהם הלומדים אותה בבית הספר ישכחו כעבור שנה לאחר גמירת בית הספר את שלשת רבעי המלים שלמדו ( אם לא ישכחו יותר וביתר מהירות . ( במושבות — המצב הוא שונה במדת מה במקום שהמושבות מחרימות את העבודה העברית > והוס

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר