דבר העורך מחשבה מינהלית אינטגרטיבית ופתרון בעיות

עמוד:8

פרופ' חיים גזיאל , מומחה למינהל ולארגונים באוניברסיטת בר אילן , נטל על עצמו את האתגר לבדוק את סוגיית החוקיות האוניוורסלית של ההגות המינהלית . בליבת מחקרו הוא מציב את אוניוורסליות המחשבה המינהלית מול אפשרות היותה תלוית תרבות . הווה אומר : לפעולות ארגוניות זהות צריך שיימצא מענה דומה , ללא קשר למיקום הגיאוגרפי או התרבותי של הארגון . אם פעולת הארגון הינה פועל יוצא מן הבעיה שעימה הוא מתמודד , יהיה ניתן למצוא דמיון בפעולת ארגונים המתמודדים עם בעיות דומות . המחשבה הניהולית תתאר , תסביר או אפילו תמליץ על אסטרטגיות ניהוליות זהות לפתרון בעיות . המחשבה המינהלית שתתגבש תהא אוניוורסלית ואחידה . לעומת זה , אם פתרון הבעיות הארגוניות הוא אכן תלוי תרבות ומושפע מן הקונטקסט המיוחד שבו נוסח הפתרון , קטן הסיכוי להגיע לידע מינהלי אינטגרטיבי , או אפילו חסר משמעות . שהרי איזו תועלת , מעבר לסקרנותו הטבעית , עשוי איש המינהל הישראלי או האנגלי להפיק מהבנתה של שיטת הניהול היפנית , אם היא מתאימה רק לתושבים של אי חרוץ זה . כך גם לא יוכלו הגרמנים ללמוד הרבה מנםיונם של האמריקנים והצרפתים יתקשו לאמץ חידושים ארגוניים שנוסחו במקומות אחרים באירופה . הפצת הידע והחדשנות תיתקל ותיעצר בקירות התרבותיים של בני לאומים שונים . מחקרו של גזיאל , שבו הוא סוקר ספרות מינהלית ענפה ובהיקף מרשים , אינו חורץ משפט בכיוון זה או אחר . נהפוך הוא , מחקרו מגלה שהדגש העיוני משתנה , בבחינת נדנדה : פעם הוא מושם בצד האוניוורסלי ופעם בצד הקונטקסטואלי . אולי כך מתפתחת המחשבה בהקשר המינהלי ובכל הקשר שהוא . זה הספר המקיף ביותר בשפה העברית הסוקר את התפתחות המחשבה המינהלית בת זמננו . מינהל ופוליטיקה הם שני נושאים משולבים זה בזה , הן מבחינה מעשית והן מבחינה עיונית . תוכניות אקדמיות במדע המדינה כוללות זה שנים רבות קורסים במינהל . המינהל הציבורי הוא חלק אינטגרלי ממערכת השלטון . הבנת פעולתו היא תנאי הכרחי בכל ניסיון להבנת ממשל . כך נכללים קורסים בפוליטיקה מעשית ועיונית בתוכניות לימודים במדעי המינהל הפרטי והציבורי . ספרו של גזיאל תורם באופן מובהק להרחבת הידע של קורא המתעניין ברזי השלטון . כדי לשלוט - יש לארגן ולנהל , ומתברר , שהעסק אינו פשוט כלל ועיקר . הידע הנחוץ הוא ביךתחומי . הוא משיק למדע המדינה , אך גם לסוציולוגיה ( ובמיוחד לתחום המכונה סוציולוגיה ארגונית , ( לפסיכולוגיה , לכלכלה , למינהל עסקים ועוד . ההחלטה לארח את המחקר בסדרה המיועדת לקוראים המתעניינים במדע המדינה אינה באה לשים על הספר תווית של ייחודיות דיסציפלינית . נהפוך הוא , בנושא זה כוונתה להרחיב את הגבולות של

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר