ישעיהו גפני חקר תקופת בית שני, המשנה והתלמוד ותרומתו של שמואל ספראי

עמוד:יב

של בני דור יבנה וממשיכי דרכם בשיקום הריסות ובניית תחליפים למה שחרב ואיננו עוד . במחקרו השכיל אפוא ספראי ללוות את תולדות ישראל מימי הבית אל תוך תקופת המשנה והתלמוד . כשרונו לצייר בצבעים בהירים ובתיאורים מרתקים את שאירע בתקופה זו , תרם רבות — ואולי אף הכריע — להצבת התקופה וחקירתה כדיסציפלינה אקדמית מכובדת בזכות עצמה . אין זה מקרה , על כן , שתלמידיו מצאו את מקומם בחקר התקופה והוראתה במוסדות להשכלה גבוהה , כארץ ומחוצה לה . פנים רבות ודגשים שונים ניכרים במחקרו של ספראי . הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לזיקה האמיצה שבין ההלכה והתפתחותה — וכאן באה לידי ביטוי בקיאותו בכל מערכות הספרות הרבנית — לבין תמורות היסטוריות והשפעתן בחיי החברה והרוח . לא זו בלבד שספראי , בעקבות אלון מורו , רואה בספרות ההלכה מקור היסטורי ראשון במעלה , אלא שבחקירתו הוא חוזר ומבליט את השפעת המאורעות על גיבושה של ההלכה הפרושית והכוונתה בידי חז"ל , ובמיוחד בשנים ובדורות הראשונים שלאחר חורבן הבית השני . מחקריו אודות קיום מצוות שביעית לאחר החורבן , [ 101 ] דיני סיקריקון en תקנותיו ומפעלו של רבן יוחנן בן זכאי ' [ 70 ] וקביעת ההלכה כבית הלל ביבנה [ 140 ] באים ללמדנו , כיצד פסיקתם של חכמים שזורה באלפי נימים במציאות ההיסטורית האופפת אותם , והיא רגישה וקשובה לא רק לרחשי הלב של בני התקופה , אלא גם לצרכים הקיומיים של האומה כולה , כפי שאלה נצטיירו בעיני חז"ל . נושא מרכזי במחקריו של ספראי , החל ממאמרו הראשון על דיני סיקריקון , [ 3 ] הינו מעמדה ומרכזיותה של ארץ-ישראל בעיני החברה היהודית מימי בית שני ואילך , והמערכת המורכבת ורבת הפנים שקשרה בין אדץ-י & דאל לתפוצות הגולה , הן בפני הבית והן לאחר החורבן . נושא זה עומד , כמובן , במוקד מחקרו הגדול על העלייה לרגל בימי הבית השני , [ 38 ] והוא חוזר אליו , במפורש או בעקיפין , פעמים רבות בכתביו . דיונים אלה קשורים במהותם עם מקומה של עבודת ה' בבית המקדש ; ואכן , תיאור המקדש וסדר העבודה שבו זכו אף הם לביטוי נרחב במחקריו , לצד הערכת מעמדה הערכי והמעשי של העיר ירושלים בעיני האומה וחכמיה . הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל עמדה אף היא על סדר יומו של ספראי לאורך כל עבודתו , וכאן ניתן לו לנצל במלואה את ידיעת הארץ שטיפח מראשית דרכו כחוקר . התוצאות ניכרות הן בתרומתו החשובה לאטלס כרטא של תקופת בית שני , המשנה והתלמוד , [ 51 ] והן בשורת מאמרים שגילו מזיגה יפה של בקיאות ספרותית עם הכרת השטח מקרוב . [ 149 , 113 , 111 , 104 , 65 , 44 ] גם הידידות רבת השנים ושיתוף הפעולה שבין ספראי לד' פלוסר נותנים את אותותיהם במחקריו של ספראי בעשרות 14 המספרים בגוף המאמר , וכן בהערות הבאות , מכוונים לפריטים הביבליוגראפיים ברשימת כתביו של ספראי שבסוף הקובץ . 15 במאמר זה ניכרת המזיגה הנאה של כבוד והערצה כלפי מורו ורבו ג' אלון , ויחד עם זאת הנכונות לחלוק עליו בהערכת מקומו המדויק של ריב"ז בשיקום האומה לאחר החורבן . 16 ראה : 17 . 167 , 159 , 158 , 153 , 150 , 142 , 138 , 127 , 125 , 109 , 106 , 67 , 62 , 57 , 54 , 31 , 18 , 16 , 15 , 9 ראה : . 176 , 155 , 138 , 135 , 120 , 116 , 108 , 82 , 68 , 24 , 22 , 20 , 17 , 15 , 13 , 12 , 10 , 7 , 5 , 4

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא