מבוא ותיקים ועולים בעלייה הגדולה

עמוד:יא

מדיניות העלייה בשנים אלה היתה פרי הכרעה מדינית , שנימוקיה היו רבים ומגוונים ושורשיהם השתרגו בתוך המציאות הפוליטית , הגיאוגרפית והדמוגרפית החדשה , שנולדה בעקבות מלחמת העצמאות . במלחמה זו כבשה ישראל שטחים רבים שהשתרעו מעבר לגבולות החלוקה , והוחלט ליישבם במהירות כדי להבטיח את החזקה עליהם ואת יציבותם הפוליטיות והביטחוניות . על אלה נוספו כמובן טעמים אידיאולוגיים : גורל יהודי אירופה בעת השואה והבטחת עתידה של כל תפוצה יהודית חיזקו את השאיפה ההיסטורית לקיבוץ גלויות , שבשנות המנדט העמיד כנגדה השלטון הבריטי מחסומים ומכשולים . רבים בארץ חשו עתה , לאחר השואה , שלו חזו את התפתחותה של המציאות הפוליטית באירופה ואת מהותה של האנטישמיות הנאצית , ניתן היה להעלות רבים מיהודי אירופה כבר בשנות ה . 30 טעמים אלה ונימוקים נוספים הביאו להסכמה כוללת מצד הוותיקים לעלייה , ולא נשמעה התנגדות פומבית מצדם c עם זאת , לנוכח הקשיים שהעלייה הציבה בפני הוותיקים , ועל רקע הריחוק והזרות מן העולים החדשים , התפתחו בקרב הוותיקים רגשות דו ערכיים לגבי היקף העלייה והרכב העולים . דומה שהניסוח השגור בימינו , כי 'ישראל אוהבת עלייה - אבל אינה אוהבת עולים , ' נעוץ כבר בראשית שנות החמישים . מאמרים שונים בספר זה מתארים את הסתירות הפנימיות שקיננו בלב הוותיקים , נציגיה של המערכת הנורמטיבית הקולטת . הם מביעים רגשות של פטרונות והתנשאות בבואם להעריך את הישגיו של היישוב במלחמת העצמאות ואת פעולות החברה הישראלית למען העולים החדשים . הם מבכרים את התרבות המערבית המודרנית על זו המזרחית ורואים עצמם כנושאיה בישראל , המסורות התרבותיות החברתיות של העולים , יוצאי ארצות המזרח או שארית הפליטה , נחותות בעיניהם . לכאורה , הוותיקים הם נושאי דמותו של 'האדם הישראלי החדש , ' מוקד חיקוי לעולים החדשים ( ראה מאמרה של הנרייט דהאךכלב ;( אולם למעשה הם מודים כי חשו ריחוק נפשי ופיסי מן העולים , ולא היו מודעים למצוקתם . בצד הדברים האלה , שלכאורה משקפים ביטחון רב , התעוררו בקרב הוותיקים חרדות עמוקות נוכח השינויים שחוללו גלי העלייה בארץ ובחברה . לחרדות אלה הגיבו הוותיקים , בין השאר , ברצון לשמר את הקיים - את 'ארץ ישראל של פעם . ' יש להדגיש , שהשינויים שהתחוללו בארץ לא היו כולם תולדת העלייה הגדולה , שהרי בה בעת עברה החברה הישראלית תמורה עמוקה במעמדה , מחברה יישובית לחברה ריבונית , מהתארגנות וולונטרית לארגון מדינתי ממלכתי . עקב התהפוכות בסדרי השלטון וקביעת הדפוסים הממלכתיים החדשים , ירדו מגדולתן קבוצות חברתיות ייחודיות ( כגון הפלמ"ח והתנועה הקיבוצית , ( נוצרו משקעים עמוקים של אי נחת וניכרה תחרות על גיבושם וניצולם של מוקדי כוח . על רקע זה , תוך תקופת קרבות ומחסור כלכלי חמור , החלו להגיע גלי העלייה הגדולה . קליטתה של העלייה בהתיישבות ועמדתה של ההסתדרות בסוגיה זו

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר