|
|
עמוד:13
מבחינת התוכן והן מבחינת הסגנון . פירוש והרחבה למושגים "תוכן" ו"סגנון" מפורטים בהמשך : ספרות שסגנונה צלול ופשוט , שאין בה עומס יתר של בעיות , שאינה חורגת מתחום המושגים הנהירים לילד על פי התפתחותו ותנאי תפישתו , כלומר , שמתארת מצבים הקרובים להשגתו של ילד . גישה דומה מתגלה גם בדיונים אחרים שלה על ספרות הילדים וטיבה . גישה זו לספרות הילדים , המעמידה כתנאי ראשון את ההתאמה להבנת הילד , אינה חדשה . במיוחד הובלטה תפישה זו בברית המועצות , בה הוקם מכון מיוחד לספרות ילדים ונוסחו עקרונות כתיבה לילדים בוועידות סופרים . התחום בו תוחמת לאה גולדברג את ספרות הילדים מבחינת ההתאמה לגיל — "מגיל 5 עד 13 בערך" — אין בו עקיבות ואין לו כל ביסוס פסיכולוגי במאמריה , היא עצמה הרחיבה את התחום והקדימה את הגיל , אף שהדבר לא צויין במפורש , במאמרה "הסיפור והשיר לילד בגיל הרך" ( עמ' . ( 64 כן נמצא בדבריה ציון שונה לסיום גיל הקריאה , גיל שתים עשרה שנים . 11 מכאן , שלא נתנה דעתה על עניין זה בדקדוק . הבחינה השנייה בהגדרת ספרות ילדים , בחינתו של הכותב , מחלקת את ספרות הילדים לשלושה סוגים : ( 1 ) ספרות שנכתבה בכוונה תחילה . 8 ב"דיון על ספרות ילדים" ( בהשתתפות לאה גולדברג , מאיר וייל ונתן יונתן , " על המשמר" , 8 . 7 . 1955 עמ' , ( 6 אמרה ל"ג דברים דומים , אמנם מבלי להגדיר את המושג "ספרות ילדים . " גם כאן הדגישה את הצורך להתחשב בילד-הקורא . זו גם תפישתה במאמר "אורות קטנים . " כעורכת עיתון בשם זה לילדים בתפוצות הגולה קבעה ל"ג , שיש לבדוק "מהו גילם ומהי התפתחותם של הקוראים , " ולפי המימצאים יש "לגוון את החומר שיתאים לדרגות שונות של התפתחות . " קביעה זו מגשימה את הגדרת המושג " ספרות ילדים" הלכה למעשה . . 9 באגרות ביאליק משנת תרנ"ח [ 3 ] נמצא אותו רעיון : "וכשאכתוב לילדים אז אשתדל לבור לי עניין מובן להם . 10 . " ראה נ' ט' "ספרי ילדים בברית המועצות" , [ 24 ] וכן דברי מ' גורקי ב"ועידה לבעיות ספרות ילדים בברית המועצות" . 11 . [ 16 ] ב"דיון על ספרות ילדים , " ראה הערה . 12 . 8 כשמדובר ב"גיל קריאה , " ניתן בדרך כלל מרחב של שנתיים , כי התפתחות הילדים אינה אחידה . לעניין "הבחינה הפסיכולוגית" של ספרות הילדים וגילי הקריאה , ראה מאמרו של ש' הרמתי , "ספרות ילדים — הבחינה הפסיכולוגית" . [ 15 ]
|
|