|
|
עמוד:12
בפרוס שנות ה 70 של המאה הי"ט ועם העלייה התלולה במעמדה של חיפה , כבר מנה יישובה היהודי כשמינית מאוכלוסייתה ו יישוב זה מורכב היה רובו ככולו מיוצאי הערים קושטא , איזמיר , טטואן וטנג'ר , אשר זה מקרוב עלו ארצה . הם התגוררו בחרת אל יהוד — 'רחוב היהודים' או 'שכונת היהודים' — אשר בחלקה המזרחי של העיר . רובע מזרחי זה , משכנם של מרבית המוסלמים בחיפה , היה הדל והמפגר שבשכונות העיר . וכשם שתושביה המוסלמים של שכונת עוני זו היו מבחינת מעמדם , למרות משקלם המספרי , גורם מבוטל בחיי העיר , כך לא עלה גם בידי היהודים שישבו בקרבם להגיע לעמדה כלשהי . אף כי היו בהם כמה משפחות אמידות , הרי הרוב המכריע מצא לחמו אך ברוחק במסחר זעיר וברוכלות בכפרי הסביבה , והמיעוט — כמלאכה . גלי עלייה נוספים בשנות ה 70 ולאחריהן , אף הם בעיקר ממרוקו ומתורכיה , הגבירו במידה ניכרת את כוחו המספרי של היישוב היהודי בחיפה . אם כי מבחינה איכותית לא היה בהם כדי להעלות במידה נראית לעין את קרנה של עדה יהודית מזרחית זו , הרי היו להם בכל זאת יתרונות חשובים . יחסי השכנות הטובים , ששררו בין המוסלמים והיהודים המזרחיים , הם שמנעו כמידה רבה את המוסלמים בחיפה מלהיגרר אחרי הסתותיו של ' אל כרמל , ' עיתונו האנטי יהודי של הערבי הנוצרי נג'יכ נצאר שהחל להופיע בעיר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים . נכבדי העדה היהודית היו מקובלים גם על השלטונות המקומיים , רכשו את אמונם והצליחו מדי פעם להפעיל את השפעתם למען כלל היישוב היהודי בחיפה . כן סייע עצם גידולה של העדה להדבקת קצב הגידול הכללי של אוכלוסיית העיר . הודות לכך גם זכתה הקהילה היהודית לייצוג הולם כשלהי תקופת השלטון התורכי : משה ( מוסא ) לוי , מנכבדי העדה הספרדית ובנו של מנהיגה הרוחני , ' חכם' יהודה לוי , נבחר לראשונה כתולדות חיפה כנציג יהודי במועצת הקדא של חיפה וכפרי הסביבה . שנות ה 70 היו עדות גם להתהוות היסוד לעדה אשכנזית של קבע בחיפה . באותן שנים החלה נהירה של תושבי טבריה , צפת , עכו , שפרעם והסביבה , ערבים ויהודים כאחד , לחיפה כדי לנסות את מזלם בעיר החוף המשגשגת . בין הבאים היו גם כמה משפחות אשכנזיות . רובן פתחו בחיפה אכסניות לשירות היהודים , שהיו יורדים עתה במספר גדל והולך בנמל חיפה כדי להמשיך בדרכם לפנים הארץ . עד מהרה יצאו לבעלי אכסניות אלה מוניטין בעולם היהודי : 'צר לי עליכם שלשה ועשרים בתי אבות ... אשר תפלו כידי שודדים בחיפה , כי את עורכם מעליהם יפשיטו' — כך הזהירו כבר בקושטא חבורה של יהודים פולנים , שהיתה בדרכה ארצה . ואמנם , תיאורי ניצול אי התמצאות העולים בתנאי pxn על ידי בעלי האכסניות הם מן הפרשות העגומות וממיטות החרפה שבתולדות ראשית היישוב האשכנזי בחיפה . כאלה היו אפוא פני הקהילה היהודית ערב העלייה הראשונה . למעלה מאלף בני עדות המזרח ומעט אשכנזים דחוסים כרחוב היהודים , ויחד עם שכניהם המוסלמים הם הגורם הנחשל בעיר . את התמורה במצבו העלוב של המיעוט היהודי בחיפה הביאו גלי העלייה הראשונה והשנייה מארצות מזרח אירופה ובעיקר מרוסיה . בזכותם נתחזקה הקהילה המקומית מבחינה כמותית ואיכותית גם יחד . מספר היהודים עלה מ 1 , 500 בקירוב בשנת 1900 לכדי
|
|