|
|
עמוד:1
אל הקוראים חבל הארץ שיבין איילת למטולה ; כדברי השיר , וליתר דיוק בין ראש פינה למטולה , הוא העומד במרכז הכרך שלפנינו . בלשון העם נקרא האזור 'אצבע הגלילי ואף אנו משתמשים בכינוי זה בספרנו . בכרך שלוש חטיבות . הגדולה שבהן היא חטיבת המחקרים והסיכומים . היא עוסקת במגוון נושאים הקשורים לאזור , לקורותיו בתקופה הנסקרת , מתחילת המאה עד שנות ה , 60 לאנשיו ולתופעות מיוחדות בו — החל מקביעת גבולותיו לאחר מלחמת העולם הראשונה וכלה בהקמתם של עשרות היישובים , לרבות שתי עיירות הפיתוח — קריית שמונה וחצור הגלילית . בין לבין מושם הדגש על נושאים כמו מפעלו של פקיד יק"א חיים מרגלית קלווריסקי ביישוב האזור , התיישבות הגרים והחינוך הכפרי הגלילי , בניצוחם של המחנכים יצחק אפשטיין ושמחה וילקומיץ . ' כאתנחתה יש לראות את רשימתה של רחל ינאית על מסע באזור זה בסוף העשור הראשון של המאה — מעין סיכום ביניים . בהמשך מובאים פרקים ומחקרים על 'השומר ב'אצבע הגלילי , ההתיישבות המחודשת בחבל ארץ זה בעשור שקדם לקום המדינה , ההעפלה מגבול הצפון , ייבוש החולה ופרשת יגבול האשי — התקריות הרבות לאורך הגבול הסורי ישראלי בשנים שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים , ששיאן היה הקרב על המים , ' דהיינו המאמץ הישראלי — שהצליח — לסכל את נסיון הסורים להטות את מקורות הירדן . חותם חטיבה זו סיפורו של קיבוץ כפר גלעדי , מראשוני הקיבוצים בארץ , שלו היסטוריה מרתקת ואופי ייחודי . מי שחש כי החטיבה הראשונה חסרה נושא מרכזי — לא טעה . לנושא זה — הלחי — מוקדשת החטיבה השנייה , ובמרכזה קרב תל חי בי"א באדר תר"ף 1 ) במרס . ( 1920 ארבעה מאמרים עוסקים במה שאירע , בתוצאות ובהשלכות לאורך זמן . לאחר מאמר פותח של כותב שורות אלה על הקרב , סיבותיו והתפתחותו , באים שני מאמרים , של נקדימון רוגל ושל ד"ר אלחנן אורן , המתעמתים כמעט חזיתית בשתי סוגיות עיקריות 1 האם היה טעם בהחזקת תל חי , כפר גלעדי ומטולה , אף בנחיתות מספרית וצבאית : והאם תרמה העמידה , שנסתיימה בכשלון זמני , בנטישה , ובשיבה לאזור , להכללתו בגבולות ארץ ישראל . רוגל מייצג את העמדה הביקורתית ואילו אורן מדגיש את חשיבותה של 'מורשת תל חי' ואת תרומת העמידה האיתנה של מתיישבי הצפון לעיצוב הגבול הצפוני . הקוראים מוזמנים לשפוט ולהחליט . ועוד בחטיבה זו : על הקמת פסל הארי השואג בתל חי ועל אריות באמנות בכלל . גם בחטיבה השלישית , חטיבת ההעשרה , לא נפקד מקום תל חי . כמנהגנו ברבים מכרכי 'עידן מובא גם הפעם פרק המוקדש לשירי האזור . רובם מתייחסים לפרשת תל חי . וכרגיל , בסוף הספר נכללת ביבליוגראפיה מוערת ובה למעלה ממאה כותרים של ספרים , מחקרים ומאמרים העוסקים ב אצבע הגלילי מזוויות רבות ושונות . תחמנו עצמנו לשנים , 1967-1900 אם כי ישנן חריגות מעטות לתקופות מוקדמות ומאוחדות יותר . ל'אצבע הגליל' שלאחר 1967 נחזור אולי בשלב מאוחר יותר . ד"ר מרדכי נאור
|
|