|
|
עמוד:11
להשתמש בנשק נגד צה " ל וממשלת ישראל . בית המשפט פסל את שיקוליו של שר הביטחון , בציינו , מפי השופט ש"ז חשין : "מדינתנו מושתתת על שלטון החוק ולא על שלטון אישים . ואם הצנזורה עברה בשתיקה על פרסומי המבקש , ולא מיתתה בידו - עד כמה שהדבר מוזר - להטיף למרד , לא פסק עוד , תודה לאל , דין מישראל . יתבעו השלטונות את המבקש לדין ויאשימוהו כחוק , ואז ישתמש לפחות בזכות הקנויה לכל אזרח במדינה , היא הזכות היסודית של אדם להגן על עצמו בדין . אם דעותיו של אזרח פסולות , חייו אינם הפקר ודמו אינו מותר ; ואין נועלים בפניו שערי פרנסה , ואין יורדים לחייו בדרך אדמיניסטרטיבית בלבד " . ( בג"ץ 44 / 50 ו ד " ר ישראל ש"ב נ ' שר הביטחון , פ " ד ה . ( 407 , 399 וכולנו מכירים את פרשת קול העם ( ע " ע ) שנפסקה ב 953 ו מפי השופט אגרנט , בה הוכר במלוא כוחו עקרון חופש הביטוי , ונקבע כי רק ודאות קרובה לפגיעה חמורה וקשה בשלום הציבור מאפשרת הגבלה של חופש הביטוי . כל אלה , ורבים אחרים , הם פסקי דין מרכזיים . הם הניחו את הבסיס עליו בנו הדורות הבאים . חשיבותם היא דווקא בכך שהם נפסקו שעה שבמדינה שרר מצב בטחוני קשה . אכן , מבחנה של השפיטה אינו בהכרה בזכויות אדם בעת מרגוע . מבחנה של השפיטה בהכרה בזכויות אדם דווקא בשעות חירום לאומיות . במבחן זה עמדו האבות המייסדים של השפיטה הישראלית . לאחר העשור הראשון - עשור הייסוד - התייצבה הפסיקה . בתי המשפט פיתחו את ענפי המשפט השונים . הם ביססו את זכויות הפרט כלפי השלטון . הם הניחו בסיס איתן למשפט הפלילי המהותי והדיוני . דיני החוזים והנזיקין פותחו ושונו ללא הכר . לא פעם עמדו בתי המשפט בפני הצורך להכריע בבעיות של דת ומדינה . כולנו זוכרים את פרשת רופאיזן ( בגי'ץ 72 / 62 וופא"זן נ ' שר הפנים , פ " ד טז ( 2428 ואת פרשת שליט ( ע"ע . ( סגירת רחוב מטעמים דתיים לא החלה בפרשת רחוב בר אילן ( בג " ץ חורב ( ע " ע . (( קדמה לה פרשה דומה ברחוב השומר בבני ברק . סוגיית גיוס בחורי הישיבות ( בג " ץ רסלר ( ע " ע (( לא עלתה אך עתה . בית המשפט העליון עסק בה לפני שנים . בכל אלה איזן בית המשפט תמיד בין חירויות הפרט , בינן לבין עצמן , בינן לבין צורכי הציבור . הפתרון שניתן לבעיות אלה ואחרות לא היה פתרון אד הוק : היה זה פתרון עקרוני , המבוסס על מבחנים רציונליים , המאזנים כראוי בין הערכים והעקרונות המתנגשים . בעיות מיוחדות התעוררו בעקבות מלחמת ששת הימים . תחת שלטוננו הושמה אוכלוסייה פלסטינית . לימים התווספה אליה אוכלוסייה יהודית . בית המשפט העליון לא נעל שעריו בפניהם . הוא לא סגר דלתותיו בטענות משפטיות של "מעשה מדינה " , " העדר שפיטות , " "פעולה אקסטריטוריאלית" וכיוצא בזה . הוא יישם את שלטון החוק על השלטון הצבאי . הוא לא פתר בכך את הסכסוך הישראלי ערבי . אך הוא גרם לכך שהשלטון שלנו בשטחים יהיה שלטון הפועל על פי הדין . הוא מנע שרירות שלטונית . הוא הגן על זכויות האדם ( הערבי והיהודי ) בתנאים קשים אלה . התמורות הכלכליות התדפקו על דלתות בית המשפט . בית המשפט נענה לאתגר . בעשרות פסקי דין הוא קבע את הדינים החלים בתקופת אינפלציה . אכן , השמירה על ערכו הריאלי של הכסף היא פרי פסיקתו של בית המשפט . עם התפתחות המדינה התפתחה הביורוקרטיה הישראלית . המינהל גדל . כוחה של הממשלה גבר . בית המשפט הוא זה ששמר על זכויות הפרט כלפי השלטון . בית המשפט הוא זה שדאג לאיזון ובקרה . בין רשויות השלטון , בינן לבין עצמן . בית המשפט הוא זה שהנחיל ערכים של סבירות , הגינות , תום לב וחוסר שרירות לשלטון . כל אלה אינם ביטוי לחולשת השלטון . הרשות המבצעת היתה תמיד חזקה בישראל . כל אלה הם ביטוי לעוצמת הרשות המבצעת ולצורך ריסון כוח זה . בית המשפט - ובראשו בית המשפט הגבוה לצדק -
|
ישראל. הנהלת בתי המשפט
|