"הם נתנו למדינת ישראל כל שהיה להם"

עמוד:10

" הם נתנו למדינת ישראל כל שהיה להם"פרופ' אהרן ברק 1 קקדכ 7 ר 7 חמישים שנות המדינה הן גם חמישים שנות שיפוט במדינה . כשם שאנו שואלים את עצמנו מה השגנו כמדינה במשך חמישים שנות קיומנו , כן אנו שואלים את עצמנו מה השגנו כרשות שופטת במשך חמישים שנות פעולתנו . התשובה היא מרשימה . במשך חמישים השנים הללו הקימו דורות של שופטים , בכל הערכאות , מבנה מפואר של שיפוט ומשפט הלכתי . הם שפטו משפט צדק בין אדם לאדם ובין אדם לשלטון . הם בנו משפט שיפוטי מקיף ומקורי . הם שמרו על עצמאותם האישית . הם זכו באמון הציבור . הם עשו כל זאת בתנאים קשים : בתנאי מלחמה אכזרית ובמצבים של חוסר יציבות כלכלית . הם עשו כן בלא מסורת ממלכתית ובלא תרבות שיפוטית . הם נעזרו במסורת התרבותית של מורשת ישראל , שליוותה אותנו בכל מסענו על פני ההיסטוריה שלנו ; הם נשענו על מסורת המשפט המקובל שהוחדרה לארץ ישראל המנדטורית ; הם שאבו את רעיונותיהם מצורכי הזמן והמקום . הם נתנו למדינת ישראל כל שהיה להם . הם קיבלו ממנה סיפוק והכרה . uiD'iy n J 1 / nj 1 £ > s ? n השנים הראשונות היו שנות מעבר וייצוב . בתי המשפט היו צריכים לקבוע את היחס בין המשפט המנדטורי למשפט המדינה . הם היו צריכים לייצב את שיטת המשפט , שזה עתה ראתה אור עולם . הם הועמדו בפני מציאות בטחונית קשה : מלחמת השחרור , תקופת הפדאיון ומלחמת סיני . הביטחון הלאומי עמד אז בראש השיקולים . והנה דווקא בתקופה זו , הניחו השופטים המייסדים את הבסיס לחירויות הפרט . חופש העיסוק , חופש הדת וחופש הביטוי הוכרו כזכויות יסוד של האדם . חקיקה שהגבילה זכויות אלה פורשה בצמצום . היה זה בשלהי 948 ו . מלחמת השחרור היתה בעיצומה . חג ' אחמד אבו לבן , ערבי תושב יפו , נעצר במעצר מינהלי . היה פגם פורמלי במעצרו . ידידו של העצור , אחמד אל כרבוטלי , עתר בשמו . בית המשפט העליון ציווה על שחרורו של אבו לבן . השופט אולשן כתב : "השלטונות כפופים לחוק כמו כל האזרחים במדינה , ושלטון החוק הוא אחד היסודות האיתנים של המדינה . יהיה בזה נזק חמור לציבור ולמדינה גם יחד אם השלטונות ישתמשו בכוח הניתן מטעם המחוקק , אף באופן זמני מתוך התעלמות גמורה מהסייגים המוצבים על ידי המחוקק על דרך השימוש בכוח זה " . ( בג " ץ 5 / 48 אל כרבוטלי נ ' שר הביטחון , פ"ד ב 5 , 5 ו . ( באותו זמן עצמו , שלל שר המשטרה מסלומון בז'רנו את עיסוקו . הוא מנע ממנו מלשמש ככותב בקשות במשרד התחבורה . פעולת השר נפסלה . השופט ש"ז חשין הכריז כי : "כלל גדול הוא , כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח יד , אשר יבחר לעצמו " . ( בג " ץ / 49 ו בז ' רנו נ ' שר המשטרה , פ"ד ב , 80 . ( 82 ישראל שייב ( הידוע כאלדד ) ביקש , לאחר קום המדינה ופירוקה של לח " י , להתקבל כמורה במערכת החינוך הממלכתי . בספטמבר 950 ו נדחתה בקשתו על ידי משרד החינוך . הטעם לכך היה נעוץ בהתנגדות משרד הביטחון להעסקתו . שר הביטחון דוד בן גוריון כתב לשייב כי טעם התנגדותו הוא מפני ששייב מטיף

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור

ישראל. הנהלת בתי המשפט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר