שרידים יהודיים מלאחר החורבן ועד מרד בר־כובבא

עמוד:30

מימין : נר עם עיטור מסוגנן של עלים ופרחים . במרכז ו נר עם עיטור של עץ תמר ומכבדות תמרים . התמר הוא סמל אופייני ליהודה ומצוי הרבה באמנות של ימי בית שני ובמטבעות בר כובבא . מכבדות התמרים מתוארים כאשכולות ענבים בעלי שלושה חלקים , האופייניים אף הם לאמנות היהודית של התקופה . משמאל : נר עם עיטור מנורה בעלת עשרה קנים ( ותשע להבות ) ופרחים . המנורה הפכה סמל יהודי נפוץ ביותר בתקופה שלאחר החורבן , אבל מוכרות מנורות אחדות גם מלפני החורבן ( על מטבעות מתתיהו אנטיגונוס ובחרותה על טיח מן הרובע היהודי . ( המנורה אמנם מרמזת על מנורת המקדש , אך קניה המרובים מלמדים , שהאמן נרתע , כפי הנראה , מחיקוי מדוייק של המנורה בעלת שבעה הקנים ( וראה גם בבלי , ראש השנה כד , א-ב . ( בדיבות אגף העתיקות א . סלע כסף ( טטראדראכמה ) משנת 135 / 134 לספירה . פני המטבע : חזית המקדש . הכתובת : שמעון . גב המטבע : אגד לולב , משמאלו אתרוג . הכתובת : לחרות ירושלם . ( וראה גם בכרך הראשון , עמי . ( 62 ב . דינר כסף ( רבע סלע . ( פני המטבע : אשכול ענבים ( הפנייתו בלפי מעלה על פי כיוון הכתובת . ( הכתובת : שמעון . גב המטבע : שחי חצוצרות , מבלי המקדש . הכתובת : לחרות ירושלים . ג . מעה מברונזה ( רבע דינר . ( פני המטבע : כתובת בתוך זר : שמעון נשיא ישראל . גב המטבע : אמפורה . הכתובת : שנת אחת לגאלת ישראל 132 = ) לספירה . ( ד . מטבע ברונזה . פני המטבע : עץ תמר בעל שבע כפות . הכתובת : שמעון . גב המטבע : עלה גפן . הכתובת : ש ( נה ) ב לחתות ) ישראל . באדיבות י משורר מטבעות מלחמת בר כוכבא . נרות חרס מיהודה , אופייניים לתקופה שבין מלחמת החורבן למרד בר כוכבא .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר