|
|
עמוד:3
החברתי של התקופה , או על שורשי הרקע הבי 1 גראפי אישי של המחבר — כדי לתת באמצעות כל אלה הסבר סיבתי ליצירה . אך כבר בסוף המאה הקודמת קמו מתנגדים לשיטה זו במדע הספרות . העוררים עליה יצאו ממחנות שונים . דברי הביקורת שהושמעו נגדה היו בחלקם השגות על דרכי הביצוע שלה , בחלקם השגות על הכלים שהיתה משתמשת בהם , ומהם שהיו השגות עקרוניות על השיטה כשהיא לעצמה , ואף על עצם מטרתה . במלחמתה זו של הספרות לקחו חלק בראש פילוסופים , שפרצו את הפרצות הראשונות בחומה הבצורה של 'ההיסטוריציזם . ' אך בהם לא ידובר כאן , ולא 6 בהתנגדותו של ניצשה להיסטוריזם , ולא בהשפעת הפינ 1 מנ 1 ל 1 גיה על הלכי רוח 7 אנטי היסטוריים . נצטמצם רק בביקורת השיטה ההיסטורית בתחום הספרות . וגם בתחום זה לא יינתן לה תיאור מקיף ושיטתי . הואיל ותכלית חיבורנו היא לברר את המידות , שבהן הספרות מתפרשת היום , מבחינת כושר שימושן במדע המקרא , נבחר מתוך טענותיהם ודרישותיהם של הזרמים השונים בחקר הספרות החדש רק את אלו שכוחן נראה לנו יפה לגבי מחקר המקרא . גם ממסקנותיו המוסכמות נביא אותן בלבד , שיש — לדעתנו — לתת להן מהלכים בחקר המקרא . הצעד המעשי הראשון נגד השיטה הגיניטית היתה דרישתו של דילתיי , שדרש בעצם ימי הפ 1 זיטיביזם ( בשנת , ( 1883 לשחרר את מדעי הרוח משעבודם למיתודה של מדעי הטבע . טענתו היתה , שמדעי הטבע עניינם ונושאם גילוי החוק הכללי המקיף את התופעות החוזרות ונשנות , ואילו במחקר התרבות — הנדון אינו הצעד השווה והנשנה תמיד , אלא המיוחד , המקרה הקונקריטי , החידוש , האחד ואין שני לו . נושאיהם של מדעי הרוח הם יצירותיו וביטויו של האדם , שערכם באינדיבידואלי שבהם דווקא , וכדי לפרשם יש אפוא צורך בקאטיגוריות אחרות 5 לפי שרר 'ניצול חומר מקורות ופרטי ביוגראפיה לצורך ספרות , כלכל יתר הדיסציפלינות המושכלות , כפוף לעקרונות של "הכרע הרצון ושל סיבתיות קפדנית בחקר חיי הרוח '" ( סאלס , שם [ הערה , 4 למעלה L . Landgrebe , Philosophie der Gegenwart , Frankfurt a / M 1958 , p . 112-125 7 . Betrachtungen , 1874 ( Nietzsche ' s Werke , 2 , Leipzig 1906 F . Nietzsche , Vom Nutzen und Nachteil der Historie fur das Leben , Unzeitgemasse 6 . ([ בייחוד הביבליוגראפיה בעמ' . 173-172
|
|