|
|
עמוד:3
5 כי צדקת האל פעילה ושלטת בדרכים המתגלות בסופו של חשבון' . בלבטים אלה קשור גם 6 ספרו על 'הנסיון במקרא וביהדות של תקופת הבית השני' , נושא הכרוך מעצם טבעו בכאב , ספקנות , והרהורים . הודות לגישה עדינה , זהירה ועניינית , הקשובה לכל פרט , נתאפשר לו להצביע על מורכבותן של הבעיות הקשורות בנושא זה , בלי לחרוג מהסייגים שהמקרא קובע לו . יחסי הגומלין בין הגיון חד ובין אינטואיציה עדינה ניכרים היטב בדיונו בכינוי שנתנה כת מדבר יהודה למי שמצטרף אליה . הרי זה כונה 'מתנדב , ' לשון המשמשת אפילו לציין 7 את איש הכת הוותיק . בעיני ליכט מונח זה פרדוקסלי . הרי לכאורה אין אנשי היחד מכירים בחופש הרצון . לדעתם רמתו המוסרית של האדם בכלל , ואיש הכת בפרט , אינה אלא פועל יוצא של גזירה משמים . באיזה מובן , אפוא , הם 'מתנדבים ' ? והנה , ההתבוננות בפרטים לימדה את ליכט כי המושג 'מתנדב' מרמז שבהקשר זה דבריהם על גזירה קדמונה אינם מכוונים לדטרמיניזם במובן הפילוסופי החמור , כי אם להכרה שבלעדי ההשגחה האלוהית לא היו מתעלים לדרגה המאפשרת את ההצטרפות לכת . כאשר סרך היחד מביא בהקשר זה לשון 'נדבה , ' הכוונה , כך מסתבר , לקבלת הדין בנפש חפצה . מונח זה מראה , אפוא , עד כמה אנשי היחד העריכו את הצטרפותם לכת מרצונם החופשי , בלא כפייה . ברקע דיון קצר זה עומדת מודעותו של ליכט לבע' ת הגזירה הקדומה וחופש הרצון . אך הוא לא נתן להכרה זו לכוון את צעדיו ; היא רק עזרה לו לשים לב למה שמיוחד בתחושותיהם של אנשי היחד . ואדרבה , במסקנתו הסופית התעלה מעל גבולות הטיעון הפילוסופי , כדי לגעת בתכנים המובעים בכתבי הכת . דוגמה מובהקת לגישה ישרה ואנושית אתה מוצא בדיונו על 'יאושו של ברוך , ' דיון 8 שעניינו בתלונה נסתרת בספר החיצוני , חזון ברוך א . החוזה הוגה בגורל עמנו לאחר חורבן בית שני : ( כא , יג , טז יז . '( כי אילו היו אלה החיים בלבד של כאן לכל אדם , לא היה דבר מר מזה ... שהרי מה שהיינו בעבר , עכשיו אין אנו עוד . ומה שאנו עכשיו לאחר מכן לא נישאר . לפיכך אלמלא עתידה היתה אחרית לכל , לשוא היתה ראשיתם 5 הערך 'שכר וענש , תורת הגמול , צדקתו של האל , ' אנציקלופדיה מקראית , ח , ירושלים תשמ"ב , עמ' , 306-287 במיוחד עמ' 6 . 288 ירושלים תשל"ג . 7 'מושג הנדבה בכתביה של כת מדבר יהודה , ' בתוך : עיונים במגילות מדבר יהודה לזכר א' ל' סוקניק , ירושלים תשי"ז , עמ' 8 . 84-77 'יאושו של ברוך — נקודת מיפנה בחשיבה האפוקליפטית , ' בתוך ו משיחיות ואסכטולוגיה , מרכז זלמן שז"ר , ירושלים תשמ"ד , עמ' 9 . 101-97 תרגומו של ליכט לפי הנוסח הסורי , ועיין 'חזון ברוך א , ' בתוך י הספרים החיצוניים ( ערך א' כהנא , ( כרך ראשון , ספר שני ( נדפס מחדש , ירושלים תש"ל , ( עמ' שסב-תז , במיוחד עמ' שעה-שעז .
|
אוניברסיטת תל אביב. בית הספר למדעי היהדות
|