|
|
עמוד:73
ובכינו ואמרנו : אוי לנו שעלינו נתקיים הפסוק 'ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנוסת חרב — מפני אימה , ונפלו ואין רודף — מבלי כדו' ( ויקרא כו , לו . ( בעקבות מרד בר כוכבא גזרו הרומאים שורה של גזירות על היהודים , הידועות בשם 'גזירות השמד , ' גזירות אלה כללו איסורים לקיים מצוות עשה שונות , וביניהן — תפילין י ציצית ו מזוזה 1 אכילת מצה 1 נר חנוכה ו ועוד . כמו כן נאסרו סמיכת = ) מינוי ) חכמים , התכנסות בבתי מדרשות ובבתי כנסיות , והקהלת קהילות ברבים לשם לימוד תורה והוראה לתלמידים . מטרתם של איסורים אלה היתה לפגוע באותם יסודות דתיים בעלי משמעות לאומית , ולחסל את הנהגתו העצמית של עם ישראל " . תגובת העם והחכמים על גזירות השמד לא היתה אחידה . יש שניסו להמשיך ולקיים את המצוות תוך שינוי או בסתר . הביטוי 'בשעת הסכנה' * הוא מונח טכני 1 _DD _3 ( terminus technicus ) rn התלמודית עבור מצוות שקוימו שלא על פי ההלכה והנוהג המקובלים , על מנת לעקוף את גזירות השמד ולא להיתפס _על ידי הרומאים . אולם היו גם כאלה שעברו על הגזירות בפרהסיה , והיו מוכנים לקדש את השם וליהרג על קיום המצוות . רבי נתן , מחכמי אושה המרכזיים בדור שלאחר מרד בר כוכבא , מעיד : ... לאוהבי ולשומרי מצותי , אלו ישראל שהם _יושבין בארץ ישראל _ונותנין נפשם על המצות ו מה לך יוצא ליהרג — על שמלתי את בני . מה לך יוצא לישרף — על שקראתי בתורה , מה לך יוצא ליצלב — על שאכלתי המצה , מה לך לוקה מאפרגל — על שנטלתי את הלולב . .. י" עצם יסודו של המושג 'קידוש השם , ' הוא במעשים של ימי גזירות השמד . הבולט בין מקדשי השם הוא בלי ספק רבי עקיבא , שהוצא להורג בהיותו אסור כבית האסורים בקיסריה , מקום מושכו של הנציב הרומי , תוך שהוא עובר על איסור 82 ספרא בחוקותי . פ"ז . מהד' ווייס קיב , ב . 83 ראה ; _Hierosolymitana . 23 ( 1972 ) , pp . 85-125 M . D . Herr , 'Persecutions and Martyrdom in Hadrian ' s Days ' , Scripta ש' ליברמן , 'רדיפת דת ישראל , ' ספר היובל לכבוד שי בארון . חלק עברי , ירושלים תשל '' ה , עמ' ריג-רמה ; ד' רוקח , 'הערות כוזביות , _' תרביץ . לה ( תשכ"ו , ( עמ' 84 . 131-122 לדוגמא משנה . מעשר שני ד . יא ו משנה , עירובין י , א . ? תוס . ' סוכה א , ז : בבלי , סוכה , t ב 1 תוס , ' עירובין ח , ו ; תוס , _' מגילה ב , ד ; בבלי , שבת כא , ב . 85 מכילתא דרבי ישמעאל , יתרו פ '' ו , מהד' הורוביץ-רבץ עמ' 227 י והשווה ויקרא רבה פל"ב , א , מהדי מרגליות עמ' תשלה .
|
|