|
|
עמוד:29
כלומר קרבן ; והאשה — בטבילה וקרבן . לארור החורבן רווח הנוהג שהגר יפריש רבע כסף דינר לקרבן ולכשיבנה המקדש יביא בו קרבן ; והנה עמד רבן יוחנן וביטל הפרשה זו " . במעשה זה יש משום הנחת יסוד לאורחות חיים של האומה בלא שיהיו תלויים במקדש ובהבאת קרבנות ו הגר יכול להצטרף לישראל באופן מושלם , גם בלא שהביא קרבן או הפריש הכסף עבור הקרבן . העובדה שלא מצאנו שיירים של עבודת קרבנות בחיי עם ישראל לאחר חורבן בית שני , אין לפרשה בפשטות בחורבן המקדש בירושלים , שכן אם נטיב להתבונן במציאות שלאחר החורבן נראה כי היתה דאגה לכך שישאר זכר של ממש למעשה הקרבנות . העובדה שלא נשתייר כל שיור של הקרבת קרבנות , לא כירושלים , בחורבת המקדש ולא במחוצה לה ולא בבית הכנסת בכל צורה שהיא , ולא רק בדמות סמלית או בדמות זכר למקדש , אינו דבר המובן מאליו , אלא בא מתוך הגותם והוראתם של החכמים , ובראש וראשונה בוודאי רבן יוחנן בן זכאי " . המעשה הפולחני היחידי שעבר מבית המקדש לחיי _בית הכנסת הוא ברכת הכוהנים , אשר רבן יוחנן באחת מתקנותיו תקן שיעלו לדוכן חלוצי נעלים כדין כל עבודה הנעשית במקדש . י- רבן יוחנן גיבש את מבנה הסנהדרין ומסתבר כי כבר כימיו נקבע התואר 'רבי' לאנשים שהוסמכו על ידי הסנהדרין " . התואר 'רבי' לא היה קיים לפני חורבן הבית , הוא נתחדש לאחר חורבנו , וכבר החכמים בסביבתו של רבן יוחנן נושאים תואר זה . חכמים מוסמכים אלו היוו את חבר הסנהדרין והוכרו כבעלי הסמכות למשפט והנהגה בקהילות היהודיות בארץ ובתפוצות . מעשה זה יצר מסגרת קבועה ומוגדרת לפעילותה של הסנהדרין , מקומה בהנהגת העם וההגמוניה של הארץ כלפי התפוצות . הגמוניה זו שנתערערה בימי החורבן חזרה ונתייצבה והמשיכה את קיומה במשך מאות בשנים בימי שלטון רומא _וביזאנטיון בארץ . עם זאת מעשיו של רבן יוחנן בן זכאי היו מצומצמים בהשוואה לימי רבן גמליאל שבא אחריו . תחילה השפיעו הגורמים החיצוניים : היחס העוין והקפדני של השלטונות והתנאים הקשים של ימי החורבן . אין אנו יודעים באיזו מידה הרשתה או סבלה המלכות את מעשיו של רבן יוחנן , אבל אין ספק כי מידת ההכרה לא היתה גדולה . נוסף על כך , כוהנים רבים שנשתיירו לאחר החורבן והיו פעילים 52 ידוש , ' שקלים פ"ח . נא ע " _ב.- בבלי , כריתות ט , א ; ראש השנה לא , ב . 53 דאה ש' ספראי , 'בחינות חדשות לבעית מעמדו ומעשיו של רבן יוחנן בן זכאי , ' ספר זכרון לג' אלון , תל אביב תש"ל , עמ' 54 . 226-203 בבלי , ראש השנה לא . כ . סוטה מ . א . 55 ראה אגרת רב שרירא גאון , מהד' לוץ , חיפה תשל"ב . עמ' . 125 והשווה ירוש , ' סנהדרץ _פ"א . יט ע"א .
|
|