|
|
עמוד:12
הגיעו אלינו רק ידיעות אקראי , שאפשר להשלימן מתוך שיקול דעת ועל סמך השוואה עם תקופות אחרות . אשר ליהודה כמובן המצומצם , נשתמרו שתי רשימות המשקפות בעיקר את המצב ששרר מבחינה זו בסוף ימי בית שני . אחת הרשימות כלולה ב'מלחמת היהודים' של יוסף בן מתתיהו והשנייה , של פליניוס הזקן — בחיבורו 'נטוראליס היסטוריה . ' שני החיבורים נתפרסמו זמן מה לאחר חורבן הכית . החלוקה המינהלית שווה ביסודה בשני החיבורים , אם כי יש הבדלים מסויימים בין הרשימות . הרשימה של פליניוס , מכל מקום , מגלה כבר התחשבות בחורבן ירושלים ומודעת לכך שהיא מתנסחת בשנים שלאחר החורבן . מודגש בה שירושלים היא תל חרבות ושהטופארכיה שבה היא נמצאת אינה נקראת יותר על שמה , כי אם מופיעה ברשימה כטופארכיה ההררית " . ( Orine ) פליניוס מונה את עשר הטופארכיות של יהודה לפי הסדר כדלקמן : יריחו , אמאוס , לוד , יפו , עקרבתא , גופנה , תמנה , בית לטפה ( Bethleptephene ) הטופארכיה אורינה , שבה נמצאה לפנים 'ירושלים העיר המהוללת ביותר בין ערי המזרח ולא רק של יהודה , ' הרודיום ( הרודיון . ( ברור שבסדר הטופארכיות , כפי שהוא מובא על ידי פליניוס , אין שיטה . הוא מתחיל את תאורו ביריחו , הטופארכיה הצפונית מזרחית של יהודה , ממשיך באמאוס שבמערב יהודה , מזכיר את לוד שבצפוךמערב יהודה , מציין את יפו ומונה ממזרח למערב את שלוש הטופארכיות הצפוניות ( עקרבתא , גופנה , תמנה . ( משם הוא חוזר לבית לטפה , דרומה לאמאוס , מביא את הטופארכיה אורינה ומסיים בהרודיון , שמדרום לירושלים . הטופארכיה של הרודיון נזכרת במפורש גם לאחר מכן , בתעודה ממדבר יהודה משנת 4 , 124 נ ובאותה תעודה נזכר גם אחד הכפרים בזיקה לגופנה , ששימשה כבירת הטופארכיה . אפשר אפוא לומר בבטחה , דבר שאפשר היה בלאו הכי לשער , שאכן נשתמרה החלוקה האדמיניסטראטיווית הישנה בקוויה הכלליים גם בתקופתו של אדריאנוס . חלקים גדולים של ארץ ישראל היהודית סבלו קשות בזמן המרד וכתוצאה ממנו . בין תוצאות המלחמה יש למנות את החרמת הקרקעות של מורדים שנפלו או נשבו במלחמה , ואף של יהודים אחרים בהתאם לצורכי המדינה הרומית . בשל שיקול כזה הוחרמה גם אחוזת אבותיו של יוסף בן מתתיהו , הפרו רומי , בסביבת ירושלים . האחוזה נלקחה לצורכי הלגיון העשירי ותמורתה נמסרה לו אחוזת 33 ראה באופן כללי מ' שטרן . 'תיאור _א _^ _ ישראל בידי פליניוס הזקן וחלוקתה _האדמיניסטראטיבית של יהודה בסוף ימי בית שני . ' תרביץ , לז ( תשכ"ח . ( עמ' 34 . 229-215 ראה Benoit et alii , op . cit ., no . 1 15 , lines 2 , 21
|
|