|
|
עמוד:18
העיקריות קמו הערים הראשיות י שנ : ם — בין הר עיבל להר _גךז-ים ? , תפוח — בגבול אפרים ( יהוי יז : ח ;( תרצה — בראש מורדותיו המזרחיים של ואדי פאךעה דותן — בצפון י ולימים שומרון — במערב . שכם , הבירה הקדומה של הרי אפרים , היא העיר הראשונה _בארץ ישראל הנזכרת בתיאור מסעות המלחמה המצריים ( וראה להלן , עמי , ( 120 עוברה העולה בקנה אחד עם מיקומה הגיאוגראפי וחשיבותה . ( 3 ) הרי יהודה . איזור זה דומה בעיקרו לדרום הרי אפרים : רמה של אבן גיר מתקופת הקינומן , שמגינות עליה בקעות עמוקות . גם לאורכה עוברת דרך נוחה מצפון לדרום . לאורך הדרך שכנו הערים הראשיות , כגון ירושלים , בית לרום , בית צור וחברון . אדמתה נוחה לגידול עצי פרי , כרמים וכד ; ובלבד שמדרגות בנויות ימנעו את הסחף . ככל שמדרימים כן הולכת וקטנה כמות המישקעים , ופוחתת בהדרגה פוריות האדמה , והיא טובה בעיקר למרעה . מעט ממזרח לקו פרשת המים מתחיל מדבר יהודה . ירושלים והערים הראשיות האחרות שוכנות , למעשה , בגבול המדבר , ומנקודת תצפית גבוהה ניתן להשקיף על הישימון , המשתפל לעבר ים המלח . מורדותיהם המזרחיים של הרי יהודה אינם , למעשה , אלא מדבר , שכן במרחק של 25-15 ק"מ בלבד בקו אוויר הם יורדים יותר מ 900 מי . רוב השטח הוא של _סלעי גיר רכים ונקבוביים מתקופת הסינון , שבהם _המישקעים הדלים בלאו הכי מחלחלים בקלות . מחמת תלילות המדרון לא התחברו הוואדיות , אלא חתרו בסלע הקשה יותר מתקופת הקינומן ויצרו ערוצים עמוקים וצוקים עצומים . המדרגה האחרונה שמעללים המלח עשויה צוקים כמעט אנכיים , המתנשאים לגובה של 450 מי ויותר , ובמרחקים של כמה קילומטרים מבתרים אותם קאניונים מרשימים . מדרגה זו של היא מכשול רציני לדרכים , הנאלצות לטפס במעברים קשים ומסוכנים . מלבר נווה המדבר עין _^ _ךי וכמה מבצרים ויישובי ארעי , מעולם לא היה יישוב קבע במדבר יהודה . חלקו המערבי שימש בעיקר למרעה בחודשי האביב . חבליו השונים נקראו על שם היישובים שבסביבתו , כגון מדבר תקוע , מדבר זיף ומדבר מעון . ואולם , מדבר זה , על נקיקיו ומערותיו הנסתרות , מילא תפקיד חשוב בתקופות שונות , בהבטיחו מחסה למורדים , לפליטים ולנדרים . בשנים האחרונות נתגלו אוצרות גנוזים במערותיו היבשות , הלוא הן המגילות העתיקות הנקראות ימגילות ים המלח / הודות לאופיים הפראי והמפחיד הרי יהודה מבודדים למדי . לא זו בלבד שהמדבר מונע גישה מן המזרח , אלא הוא גם מונע מעבר ממערב למזרח . ים המלח כשלעצמו לא היה מכשול לתעבורה , שכן מול הילשוך היתה מעברה של מים רדודים , ואף ייתכן , כי בים התנהל שיט . ואולם , בשל כל הגורמים יחדיו נודעה לנתיבים השונים מזרחה חשיבות מקומית בלבד . לאור הנאמר לעיל נקל להבין את חשיבותה של ירושלים . חברון , עיר הבירה הקדומה של הרי יהודה , שוכנת במרכז האיזור , בקירבת הנקודה הגבוהה ביותר ( קרוב ל 1 , 000 מ . ( ירושלים שוכנת בגבולה הצפוני של יהודה , בקו רוחב אחד עם קצהו הצפוני של ים המלח , ועל כן עבר בתחומה הנתיב הדרומי ביותר לעבר הירדן . לאורך דרך זו , שעלתה לירושלים דרך גזר , איילון ובית חורון וירדה לעבר יריחו , שכנו ערים חשובות מקדמת דנה , וביניהן ערי הגבעונים שמצפון מערב לירושלים , שהיו הגורם המרכזי באחת ההתנגשויות הראשונות בין ישראל ובין ממלכות הערים הכנעניות ביהודה ( יהר י . ( ירושלים עצמה שמרה על עצמאותה כעיר יבוסית עד ימי דויד . מבצר נכרי זה , שהפריד בין יהודה להרי אפרים , עורר יריבות בין יהודה לישראל , וירושלים נותרה תמיד בקירבת גבולה הצפוני של יהודה . הגבול שהפריד בין יהודה להרי אפרים הוא אפוא פרי ההיסטוריה , בשטח עצמו אין להבחין בגבול טבעי כלשהו .
|
|