|
|
עמוד:14
החשובה ביותר בעמק עכו בתקופת המקרא היתה _אכעוף , אשר יש המזהים אותה עם תל רגב ( ח'ירבת הךבג , ( ' הנמצא 11 ק"מ , בערך , מדרום מזרח לחיפה . ( 2 ) עמק יזרעאל , עמק זה , שהוא הגדול ביותר וחוצה את רכס ההרים המרכזי , הוא היחיד המקשר בין איזור החוף ובין עמק הירדן . משום בך ובשל תכונותיו הבסיסיות ראוי לשייכו למישור החוף . על אפיקו הצר של נחל קישון , המקשר בין עמק יזרעאל לעמק עכו , מגינות משני העברים שתי גבעות קטנות אך בולטות : גבע _# ז ? לן ( תל אל עמר ) במערב וחלקת ( תל _עןעזיש / תל אל קסיס (? במזרח . יזרעאל , אחת מערי יששכר ובירת החורף של בית עמרי , שהעניקה את שמה לעמק בתקופה הישראלית , שכנה בפאה המזרחית של העמק , במקום גבוה למדי על אחת משלוחות הגלבוע . מולה , למרגלות גבעת המורה , שכנה שונם . בין שני היישובים האלה היה המעבר הנוח ביותר בין הרי אפרים לגליל התחתון . ממזרח ליזרעאל נובע מעיין ךורוד , הזורם מזרחה לעבר עמק בית שאן , שהוא כבר חלק משקע הירדן . עמק יזרעאל עצמו , ממערב ליזרעאל , יוצר מעין משולש הפוך שווה צלעות . אורך כל צלע 32 ק"מ , בערך . בקודקודו שבדרום שכנה יבלעם , ובשני קצות בסיסו שבצפון היו יקנעם במערב והר תבור במזרח . חשיבותו של עמק יזרעאל היא באדמת הסחף העשירה שלו ובסעיפים הראשיים של ידרך היםי , החוצים אותו בכיוונים שונים ( וראה להלן , עמ' . ( 38 עריו החשובות — כגון יקנעם , מגידו , תענך ויבלעם — שכנו במערבו והגנו על המעברים השונים מן השרון . בתולדותיה הארוכות של ארץ ישראל נערכו הרבה קרבות מכריעים בשטח שבין מגידו להר תבור , שכן השליטה על העמק היתה תמיד אחת המטרות העיקריות של הכוחות היריבים . ( 3 ) השרון . איזור החוף , המשתרע מרכס הכרמל עד סמוך ליפו , מכונה השרון . יש סבורים , שפירושו של שם זה — שניתן גם לאזורים אחרים בארץ ( וראה דה"א ה : טז ) — הוא ? מישורי , אך סבירה יותר ההנחה , כי הפירוש הנכון הוא יחבל ארץ מיוער , ' פירוש המתאים לאופי האיזור _בימי קדם ועולה בקנה אחד עם הרמזים השונים שבמקרא ( יש' לג : ט ; לה : ב ועוד . ( עיקר השרון הוא רצועה של חול אדום מתקופת הפלייסטוקן העליון , המשתרעת על חלקו המרכזי , עד למרחק של 12-11 ק"מ מן החוף . באיזור זה גדלו האלונים המפורסמים ) . השרון ניצל מבירוא יערותיו הודות לחול האדום , שבימי קדם לא היה ראוי לעיבוד ( . רכס של גבעות כורכר שבין השרון לחוף הים חסם את דרכי הניקוז של הנחלים והביא ליצירת ביצות . תנאים אלה בחלקו המערבי של השרון צמצמו את אפשרויות היישוב , שהתרכז בעיקר לאורך הנחלים המעטים הזורמים אל הים . רוב רובו של האיזור היה אפוא פנוי לרעיית 'הבקר הרעים בשרון' ( דה"א כז : כט . ( הסעיף הראשי של ידרך היםי נאלץ לסטות מזרחה , ובמקום זה , בין רצועת החול האדום ובין האיזור ההררי , קמה שרשרת של ערים חשובות מאפק שעל מקורות הירקון צפונה , עד שכה ( מל"א ד : י , ( יחם וגת _9- ) דלה . ( שתי ערי הנמל העיקריות של השרון שכנו בקצותיו . דאר דימו . דאר חלשה על שני מפרצים קטנים שמבתרים אותם צוקים . עיר זו — שנוסדה , כפי הנראה , בימי הממלכה החדשה של מצרים כבסיס ימי , ובימי שלטונם של _הת'כר , אחד מגויי הים , היתה מרכז ימי משגשג — היתה עיר הנמל העיקרית בצפון הארץ בתקופה הישראלית . לים יפו יש אמנם הגנה דלה של שרשרת צוקים , אך ברוב התקופות שימשה עיר חשובה זו כנמל לירושלים וליהודה ( דה"ב ב ; טו ; עזי ג : ז . ( 9 בי מזר , ירושלים , ד , ( 1952 ) עמי 16 ואילך .
|
|