|
|
עמוד:356
המתח בין החרדים האנטי–ציוניים לבין הגופים הציוניים והציבור החילוני החריף והלך . המחלוקת סביב שאלת זכות הבחירה לנשים הוסיפה דלק למדורת האיבה ההדדית ( ר' פמיניזם , לאומיות ושינוי חברתי : מבט על הנשים בישראל במדור מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני . ( החלטת האספה המכוננת השלישית של נציגי היישוב להעניק זכות בחירה לנשים ( דצמבר ( 1918 חרצה את גורל היחסים ההדדיים : החרדים הקיצוניים התבדלו והתארגנו סביב 'ועד העיר האשכנזי . ' מנגד יזם 'ועד הצירים , ' בשיתוף החרדים המתונים , את הקמתה של הרבנות הראשית לירושלים , וב1919– מונו בה שמונה רבנים – מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים . שנתיים לאחר מכן הוקמה הרבנות הראשית לא"י , שמקום מושבה נועד מלכתחילה להיות בירושלים . המהלכים האלה היו לצנינים בעיני החרדים הקיצוניים . כך החל תהליך התגבשותה של עדה נפרדת , רובה ככולה אשכנזית , של חרדים קיצוניים , שעמדה בבדלותה עשרות שנים . העיר ירושלים היתה אמורה להיות המרכז השלטוני והתרבותי של ארץ–ישראל המנדטורית ; חלון ראווה של אינטרסים תרבותיים רבים . הרבה עבודה שאינה קשורה בתרבות נתקשרה בכך : ביוב , מים , ניקיון , תוכניות פיתוח . ואולם אלו היו מחוברים אינטימית עם שאלות תרבותיות חינוכיות . עיר של ממסדים החלטת ההנהגה הציונית והמוסדות המנהיגים של היישוב לקבוע את מקום מושבם לא ביפו , כפי שתבעו לא מעטים , אלא דווקא בירושלים , השפיעה השפעה מרחיקת לכת על התפתחותה של העיר . סביב המוסדות התפתחה אוכלוסייה מיוחדת של עובדי המוסדות ופקידיהם , ומקצתם נמנו עם פעילי המפלגות שהרכיבו את מוסדות היישוב " , המוסדות הלאומיים . " משרדי המוסדות הלאומיים בירושלים היו אמורים לשמש מקור של סמכות . היה ידוע לכול הקושי שבדבר : התנגדות האורתודוקסיה , הביקורת שמתחה תנועת הפועלים והתנועות תצלום אוויר של בניין "המוסדות הלאומיים" ברחביה – החלטת ההנהגה הציונית והמוסדות המנהיגים של היישוב לקבוע את מושבם בירושלים השפיעה השפעה מרחיקת לכת על התפתחותה של העיר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|