פסיקות הלכה בעניינים מדיניים

עמוד:442

אינם מעיזים להביע את עמדתם בפומבי . משפטנים דתיים נודעים , כמו פרופ' אריאל רוזן–צבי המנוח והפרופסורים פנחס שיפמן וידידיה שטרן , תרמו תרומה ייחודית לדיון הציבורי בסוגיה החשובה הזאת . ראוי לציין גם כי הכפיפות לרשויות הדתיות בתחום המעמד האישי היא מלידה עד פטירה . כבר בעת רישום הלידות בבית החולים קיימת בקרה על כשרותו של היילוד . לכל בתי החולים ליולדות ניתנת הוראה שלא לרשום את שם האב ליולדת שהיתה גרושה בטרם נישאה לאבי הילד , שמא הילד ממזר . כמו כן היילוד מסווג מיד עם רישום לידתו לעדתו–דתו לפי מוצא האם . כך גם בעת הסתלקותו של אדם מהעולם : עד לפני שנים לא רבות המונופול על קבורת יהודים היה בידי "החברה קדישא , " שהקפידה שלא יובא לקבר ישראל מי שאינו יהודי כהלכה , סירבה לקבור בני משפחה בשל ספק ביהדותם ואף היו מקרים של הוצאת מתים מקברם בנימוק שנקברו בטעות כיהודים . רק בשנים האחרונות חלו שינויים מסוימים בתחום הזה ( ר' קבורה אזרחית–חלופית במדור זה . ( ישראל היא מדינה שיש בה , בעיקרון , דמוקרטיה מהותית . שוויון זכויות מלא לכלל אזרחיה , ללא אפליה , אמור אפוא להיות תנאי יסודי לקיומה . אבל בשל דיני הנישואים הדתיים , כדי לא לפגוע בחוק הרבני והמוסלמי ותוך פשרה עם המפלגות הדתיות , הוצא מ"חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו" – שהוא חוק קונסטיטוציוני ממדרגה ראשונה – סעיף השוויון , שהוא הסעיף החשוב ביותר בכל חוקה דמוקרטית . מחדל זה הותיר את האישה מופלית לרעה , חסרה זכויות של ריבונות עצמית וחירות בתחומים שונים , וכפופה בהם לגזירות מימי קדם שאינן מתיישבות עם האמונה בחירות האדם ובשוויון זכויות מלא לנשים , הראויות לכבוד ולחירות "במעשה הנישואים , בזמן הנישואים ובעת הפקעת הנישואים , " כאמור בהכרזה האוניברסלית על זכויות האדם מיום 10 בדצמבר 1948 וכן באמנות בינלאומיות אחרות . מכל סוגיות המעמד האישי סוגיית הנישואים האזרחיים נתפסת בעיני רוב הישראלים כמרכזית ביותר . בכל המחקרים שנעשו בעת האחרונה התברר כי רוב האוכלוסייה היהודית בישראל מצדדת בהנהגת נישואים אזרחיים . העובדה הזאת ממריצה גורמים בזירה הפרלמנטרית ומחוצה לה לתבוע כי ישראל תלך בדרך שהלכו בה במדינות דמוקרטיות באירופה שלממסדים הדתיים בהן יש השפעה חזקה , ותכריע בסוגיות של יחסי דת ומדינה במשאל עם . העניין הזה חשוב במיוחד נוכח העלייה הגדולה שהגיעה ארצה מברית המועצות לשעבר , שרבים בה הזכאים לעלות לפי חוק השבות אשר מסומנים כזרים וכ"גויים" ועורמים לפניהם קשיים , והוא תובע את פתרונו . עם ראשית המאה החדשה נראה כי הלחץ החברתי על הממסד הדתי בישראל , וגם שינויי נימה בתוכו , יוצרים סיכוי מסוים להנהגת נישואים אזרחיים בישראל בעתיד . הדבר יסלק פגם מהותי הקיים היום במבנה הדמוקרטי של ישראל , ויקדם לא רק את שוויון הזכויות של נשים וגברים – גם בקרב היהודים וגם בקרב המשתייכים לדתות אחרות – אלא גם את מימוש אופייה המודרני והחילוני ביסודו של המדינה . לקריאה נוספת : מנחם אלון , חקיקה דתית בחוקי המדינה , בכנסת ובשיפוט בתי המשפט , ירושלים תשכ"ה . שולמית אלוני , נשים כבני–אדם , ירושלים . 1976 משה זילברג , המעמד האישי בישראל , ירושלים תשכ"ה . אריאל רוזן–צבי , דיני המשפחה בישראל – בין קודש לחול , תלאביב . 1990 בנציון שרשבסקי , דיני משפחה , ירושלים . 1993 פסיקות הלכה בעניינים מדיניים אריה נאור פסיקת הלכה בעניינים מדיניים היא חלק מתגובתה של האורתודוקסיה היהודית לאתגרי המודרנה , לציונות המדינית ולתקומת מדינת ישראל , ובייחוד לתוצאות של מלחמת ששת הימים . אף על פי שמייסדי המדינה פעלו לאור חזונו של הרצל בדבר השארת הרבנים בבתי הכנסת וקציני הצבא בקסרקטינים , הביאו תוצאות מלחמת ששת הימים לידי תמורה מופלגת במעמדן החברתי–פוליטי של שתי הקבוצות כאחד . קציני הצבא הבכירים היו למקור הגיוס העיקרי למשרות שלטוניות רמות , והרבנים נעשו , לפחות בעיני חלק מן הציבור , למורי הוראה בעניינים מדיניים ובראשם עתיד השטחים שכבש צה"ל במלחמה . פוסקי ההלכה האורתודוקסים נחלקים בשאלת היחס למדינה , האם יש לראות בה את "ראשית צמיחת גאולתנו , " כמאמר התפילה לשלום המדינה , או יש לראות בה את השלב האחרון של הגלות , כמאמרו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ ' ) החזון אי"ש , ( ' פוסק ההלכה המרכזי של האורתודוקסיה בארץ–ישראל בדור הקמת המדינה . מי שסבורים שהמדינה היא הגשמת חזון הגאולה של נביאי ישראל , כדעת הרב הראשי שלמה גורן , סבורים גם שיש לעצב מדיניות לפי ההלכה , ומכל

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר