חוק השבות

עמוד:433

של יהודי השמדה , כך אנו , ישראל , נכיר בזכותו לשיבה למדינת היהודים . בשנות ה70– לא נחזתה מראש משמעותו המעשית של סעיף 4 א ( א , ( אך משנפתחו שערי ברית המועצות לשעבר , בשנות ה , 90– עלו לישראל אלפי משפחות של בני אדם שעל פי ההלכה נחשבו ללא–יהודים אך היו זכאים לעלות על פי הסעיף הזה . שאלה בפני עצמה התעוררה , למשל , סביב סוגיית תחולתו של החוק המחייב יהודים להתגייס לצה"ל גם על מי שלפי ההלכה אינו נחשב ליהודי . עניין זה טרם הועמד להכרעת בית המשפט , אבל הנוהג הוא שצה"ל מגייס לשורותיו גם צעירים שהגיעו ארצה לפי חוק השבות , אך הרבנות אינה מכירה בהם כיהודים . חומרתה של הבעיה נחשפה באותם מקרים שבהם קיפחו חיילים אלה את חייהם בעת שירותם הצבאי , אך מוסדות הרבנות סירבו לקוברם בבית קברות צבאי , כשאר החיילים היהודיים שנפלו במערכות ישראל , או כאשר הורה לא יהודי של חייל כזה לא קיבל אזרחות ישראלית . המצב רווי הסתירות עודד העלאת שורה של הצעות לתיקון החוק ואף ערעורים על עצם קיומו , גם מצדם של גורמים אורתודוקסיים וגם מצדם של גורמים חילוניים . הגורמים החרדיים חידשו את תביעתם להגדיר בחוק כי הגיור צריך להיות " גיור כהלכה . " כן הם מבקשים לצמצם את תחולת הסעיף המקנה את זכות העלייה ולא להחילו על קרובים מסוימים שאינם יהודים על פי ההלכה , למשל על נכדים של יהודים . בקרב גורמים מסוימים , בעיקר בציבור הערבי , עלתה התביעה לבטל את חוק השבות , בטענה כי מדובר בחוק שמפלה בין יהודים למי שאינם יהודים , ופוגע בכך בעיקרון הדמוקרטי של שוויון כל האזרחים בפני החוק . גם בקרב הציבור היהודי קיימים חוגים הגורסים כי ניתן כיום לבטל את חוק השבות . תביעות אלה נדחות בידי רוב הציבור ובקרב חוגים רחבים בציבור היהודי נתפס חוק השבות כחוק המבטא את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ומתקן עוול היסטורי רב–דורות שנעשה לעם היהודי , במעין "העדפה מתקנת , " כמקובל גם במדינות לאום אחרות ; יתר על כן , העדיפות הניתנת ליהודים על פי חוק השבות אינה סותרת על פי השקפה זו שום אמנה בינלאומית , אינה מונעת פעולה נחושה להשגת שוויון זכויות מלא לאוכלוסייה הערבית , ויחד עם זאת אינה מונעת את החזרה להגדרות המקוריות של חוק השבות , שהיו תקפות לפני שינויו ב1970– והתבססו על הגדרה לאומית חילונית של יהודי . לקריאה נוספת : נעמה כרמי , חוק השבות – זכויות הגירה וגבולותיהן , תל–אביב . 2003 חיים גנז , "חוק השבות והפליה מתקנת , " עיוני משפט יט . 1995 , 3 / מיכאל קורינאלדי , "חוק השבות – הלכה למעשה , " קרית המשפט א' 155 תשס"א . יפה זילברשץ , "האזרחות : מהי ומה תהיה " ? בתוך המשפט בישראל – מבט לעתיד 139-135 , 123 ( ידידיה צ' שטרן , יפה זילברשץ ואיתי ליפשיץ עורכים , תשס"ג . ( חיים גנז , "לאומיות והגירה , " בתוך רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית , עורכים מ' מאוטנר , א . שגיא ור . שמיר , הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב , . 1998 רות גביזון , "מדינה יהודית ודמוקרטית : אתגרים וסיכונים" בתוך רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית , 213 תשנ"ח . אמנון רובינשטיין וברק מדינה , המשפט החוקתי של מדינת ישראל – כרך א – עקרונות יסוד , ירושלים ותל–אביב . 2005 אלכסנדר יעקובסון ואמנון רובינשטיין , ישראל ומשפחת העמים – מדינת לאום יהודית וזכויות האדם , ירושלים ותל–אביב . 2003 University Studies in Law 13 , 53 1997 . Klaude klein , The Right of Return in Israeli law , Tel Aviv תיקון חוק השבות , שלפיו הדרך להצטרף לעם היהודי היא דרך הגיור , עורר את השאלה מהו גיור . התביעה להכיר רק בגיור אורתודוקסי יצרה מוקד מחלוקת חדש . בשנת 1988 הורה בג"ץ לשר הפנים לרשום כיהודייה במרשם האוכלוסין ( וללא כל הערה נוספת ) את שושנה מילר ( בתמונה ) שגוירה גיור רפורמי בארה"ב לפני עלייתה לארץ

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא