פסח

עמוד:395

המובהק של החג , והעובדה שהחלוצים באו מבתים , שגם אם נמנו עם הציבור המשכיל החופשי , עדיין שימרו בהם את מסורת ליל הסדר , הביאו לידי חיפוש של מתכונת חדשה לחג . החלוצים שחג הפסח היה להם חוויה רבת עוצמה בילדותם ביקשו לשמר משהו מטעמו המוכר מתוך התאמתו לעולם המושגים והערכים החדש שהם בונים . בשלב הראשון עוצב ליל הסדר בקבוצות הראשונות מתוך שימור מרבי של המסגרת המסורתית . ניכר היה בקיבוצים , אף שנאבקו על קיומם , שהם עושים מאמץ גדול לשוות לליל הסדר אווירה חגיגית ביותר , ולהכין סעודה שתזכיר את מאכלי הסדר של בית ההורים . אט אט גברה הביקורת הפנימית על שליל הסדר ובייחוד ההגדה אינם משקפים את עולמם הרוחני והממשי של החלוצים . מוטי זעירא מתאר את דרכי ההתמודדות עם האתגר הזה ומספר על הדרך ההומוריסטית שבה הפכו מחברי ההגדה המקומית את דמויותיה לאנשים קונקרטיים . הגדות פארודיות כאלה הופיעו בשנות ה20– בקיבוצים רבים . אלא שחיפושי הדרך לעיצוב נאות של החג שיהלום את ערכיו של הקיבוץ לא חדלו . באורח טבעי גברו הקולות שביקשו להתחבר אל היסוד החקלאי של החג כחג הקציר ואל ההיבט הטבעי–העונתי שלו כחג האביב . "טקס העומר" הראשון התקיים בעין–חרוד ב , 1924– ובמסגרתו קצרו הילדים שיבולים והביאו אותן בערב , בטקס חגיגי , בהשתתפות כל חברי הקיבוץ . מכאן ואילך התפשטו טקסי עומר ברחבי ההתיישבות העובדת . במהלך שנות ה20– נתקבע הדפוס של הסדר הקיבוצי רב המשתתפים , אך חיפושי הדרך בנוגע לתכניו ולתבניתו לא פסקו . ההגדות הקיבוציות הראשונות , שעיצבו , כמובן , את תבנית ליל הסדר , הופיעו בראשית שנות ה , 30– והראשונה היתה , ככל הנראה , זו של עין–חרוד . במרוצת השנים כבש לו ליל הסדר מעמד של בכורה בחיי התרבות של הקיבוץ והיה לחוויה קולקטיבית מעצבת בקיבוצים רבים . "סדר הפסח " , כותב מוקי צור , "היה ברית של אנשי עבודה שבאו מן השדות והמטעים עם אנשי אמנות , ציירים , רקדנים , קריינים , מנגנים ושרים , טבחים , עורכי שולחנות , משפצי ספסלים . " זירת התמורות המהפכניות ביותר בחגיגת חג הפסח היתה בקיבוצים , שבהם חיפשו מתכונת חדשה , שלא תהיה דתית ולא תסתמך רק על המסגרת המשפחתית . בתמונה : סדר פסח בקיבוץ בית השיטה , 1947

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר