בניית התרבות כתשתית להקמת המדינה – מבוא

עמוד:218

כזה היה , למשל , הוצאת תלמידי בית הספר לטיולים בטבע , פעולה שהיתה כרוכה בשינוי ממשי בהתייחסות לטבע ובנכונות ' לבטל לימודים' לצורך טיול ( כלומר , 'ביטול זמן' במושגי התרבות הישנה . ( הם לא היססו לערוך שינויים בסדר השנה כפי שהוכתב בידי הדת היהודית הרבנית . למשל , הם שינו את אופיים של חגים שונים – אם על ידי שינוי תוכנם , או על ידי כך שהמציאו חגים חדשים באמצעות הרכבתם על מועדים קיימים . הם קבעו בזה תודעה חדשה , המשמשת נקודות ציון בתרבות הישראלית , בשונה מהתרבות היהודית המסורתית עד היום . למשל , חג החנוכה ( שהחל גם בתפוצות לקבל צביון חדש ) עוצב על ידם כחג של מרד בשלטון הזר ולאו דווקא כטיהור בית המקדש מהצלם ( דבר שחייב להשתמש במקורות כגון ספרי המ ? = ים , שנשתמרו רק במסורת הנוצרית ;( פסח הוצע כחג האביב וראשית הקציר ולא רק כחג יציאת מצרים ; חג השבועות עוצב כחג ביכורי–השדה הראשונים ולאו דווקא כחג מתן התורה ; ט"ו בשבט נהפך לחג הנטיעות והיציאה אל הטבע . ( לפרטים נוספים : ר' במדור זה ערכים על החגים השונים . ( לקראת מלחמת העולם הראשונה היה קיים בארץ דור שכבר ניהל את חייו , במידה לא מעטה , באופן שונה לגמרי מהוריו ומאבותיו . ילידי הארץ , כפי שתיארה אותם רחל אלבוים–דרור במאמרה "הוא הולך ובא , מקרבנו הוא בא העברי החדש : על תרבות הנוער של העליות הראשונות , " כבר ראו את עצמם כשונים מהוריהם ומאבותיהם וגיבשו תחושה חזקה של זהות נפרדת . כבר התגבשה בקרבם התחושה החזקה של זהות טריטוריאלית , הנובעת במידה רבה מן המציאות של תרבות ייחודית שונה . עשרות שנים לפני 'העברים החדשים' ( הידועים יותר בכינוי 'הכנענים ( ' של סוף שנות ה , 30– ולפני 'יפי הבלורית והתואר' של שנות ה , 40– כבר היתה לרבים מהדור החדש בארץ התחושה , ש'העברים' בארץ–ישראל כבר אינם זהים ליהודים ברחבי הגולה , גם אם אלה מוגדרים כאחיהם . יתר על כן , אלבוים–דרור מדגישה , כי הדורות הראשונים של ילידי הארץ כבר היו פעילים בגיבושה הנפרד והמיוחד של תרבותם המקומית , בין השאר באמצעות יוזמות ברורות : "בניגוד לתיאור ההתפתחויות המקובל בספרי ההיסטוריה , לא ההסתדרות הציונית ואף לא הסתדרות המורים הן שיזמו ועמדו בחוד החנית של המהפך התרבותי–פוליטי שהתחולל בארץ במלחמת השפות , אלא התלמידים . היה זה המרד הגדול של הנוער הלומד שהצליח לגרור אחריו את היישוב כולו , ורק כאשר אש המרד שהצית הנוער הלומד התפשטה והיתה להתקוממות עממית , קיבלה על עצמה הסתדרות המורים לעמוד בראשה , מחשש לדה–לגיטימציה מצד סניף המורים הרדיקלי של יפו . מלחמה זו שימשה נקודת מפנה בחיי היישוב והיו לה השלכות מרחיקות–לכת על מעמדו של היישוב בארץ–ישראל , יחסיו עם ההסתדרות הציונית ודפוסי ההתארגנות של היישוב במלחמת העולם הראשונה ולאחריה . " הדור הילידי כבר גילה תכונות של קבוצה מגובשת שאינה רוחשת חיבה ל'זרים זה מקרוב באו . ' יחסיו עם הקבוצה החזקה החדשה , שהגיעה לארץ ב1905– ושקיבלה על עצמה את רוב היוזמות – 'העלייה השנייה' – היו יחסים דו–ערכיים של דחייה בצד קבלה . בסופו של דבר , המציאות שיצרו בארץ בני העלייה השנייה השכיחה במידה רבה , ודחקה לשוליים , את הילידים האלה . אבל חלק מרכיבי התרבות שיצרו , ובעיקר התחושה של השייכות הטריטוריאלית , התקבלו גם אצל הבאים אחריהם ולמעשה היו נושא למאבק ביניהם , שבו כל אחת מהקבוצות ניסתה לנכס לעצמה זהות זו באופן מובהק יותר . 5 לאחר , 1905 עם גל ההגירה המכונה 'העלייה השנייה , ' אין עוד המשך רציף לחלק מן החידושים של בוני–התרבות הראשונים , אבל רכיבים רבים אחרים אומצו בכל זאת בידי יזמי–התרבות של העלייה השנייה בצורה נמרצת , והפצתם התאפשרה טוב יותר מבעבר . היכולת של יזמי–התרבות בני העלייה השנייה ( ושל אלה שבאו בעקבותיה ) לפעול כיזמים הביאה לכך שהם הצליחו להקים מסגרות ארגוניות שהלכו והתרחבו , ולמשוך מספר הולך וגדל של האוכלוסייה לקבל את הארגונים האלה . אגודות , בתי ספר וגני ילדים , ארגונים כלכליים , חברתיים ופוליטיים , אגודות מקצועיות , תנועות נוער וארגוני מחתרת – כל אלה יצרו אפשרויות מגוונות ויעילות יותר להפיץ את ההצעות לדפוסי תרבות חדשים . אבל רק לאחר מלחמת העולם הראשונה ניתנו האפשרויות המעשיות לקדם את כל היוזמות האלו . באופן כזה , מהתחלות צנועות – בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה – התפתחו לאחר המלחמה גופים מאורגנים , שהלכו והתייצבו , והפכו נוכחים בחייהם של חלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה . למשל , בתי הספר שבהם דיברו עברית נהפכו בהדרגה ממיעוט לרוב , אף על פי שרק לאחר הקמת המדינה נעשו לאפשרות היחידה–כמעט שעמדה לרשות האוכלוסייה היהודית . זה לא נעשה בשל הכפייה של המדינה , אלא מפני שאפשרויות אחרות נראו לרוב הגדול של ההורים פחות מבטיחות ומושכות , מכפי שהיו בעשרות השנים קודם לכן ( כאשר בתי הספר דוברי הצרפתית של חברת כי"ח , למשל , היו אפשרות מושכת בהחלט . ( תהליך זה כלל אפוא הן התרחבות של טווח הייצור של דפוסי תרבות חדשים ( משפה חדשה ועד היגיינה חדשה ) והן התחזקות של האפשרויות להפיץ אותם .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא