גלובליזציה ומגמות באוכלוסייה היהודית בעולם

עמוד:197

מחישים את קצב ההתכווצות , ואילו האחרונים מגבירים את קצב הגידול של האוכלוסייה היהודית או מאיטים את קצב הצטמקותה . עם המדינות שבהן קצב השינוי באוכלוסייתן היה נמוך מכפי שהיה אפשר לצפות על פי נתוני הHDI– שלהן ב , 1980– נמנות אתיופיה – אחת המדינות העניות בעולם – וכל הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר הנכללות בניתוח זה וכן רומניה , שבהן המעבר לעידן הפוסט–סובייטי ל = וה בירידה , זמנית לכל הפחות , של רמת הבריאות , במשברים כלכליים , ובמקרים מסוימים בסכסוכים אתניים עקובים מדם . דומה כי גם בצרפת ובארצות הברית קצב גידול האוכלוסייה היהודית נמוך במידת–מה מן המצופה . שתי הקהילות היהודיות קלטו בעבר זרם גדול של מהגרים יהודיים , אך באחרונה קפאו על שמריהן או קטנו בגלל התבוללות גוברת והזדקנות האוכלוסייה , ובמקרה של צרפת גם בגלל הגירת יהודים ממנה בהשפעת הגידול המהיר באוכלוסייה המוסלמית . סטיות ניכרות יותר מן היחס הצפוי בין הגידול באוכלוסייה יהודית לבין נתוני הHDI– מופיעות במדינות שפועלים בהן תמריצים קונטקסטואליים . במקסיקו , בברזיל , בדרום אפריקה , ובמידה מסוימת באיראן , קיימות חברות מקוטבות ונעדרות שוויון סוציו–אקונומי שיש בהן מרכיב חזק של ריבוד אתני . בנסיבות האלה הקהילות היהודיות מבודדות למדי מכלל האוכלוסייה , והן הצליחו לטפח לעצמן נישה של הישגים סוציואקונומיים גבוהים במונחים יחסיים , אם לא במונחים מוחלטים . אפילו בהקשר של פיתוח אנושי נמוך יחסית , שעל פי הצפוי היה אמור לעורר הגירה או מגמות שליליות מהירות יותר של האוכלוסייה , נראה כי היתרונות החברתיים הניכרים שצברו היהודים במדינות האלה מחזקים את כושר עמידתן של הקהילות היהודיות החיות בהן . גם בישראל , בגרמניה ובאוסטרליה היה הגידול באוכלוסייה היהודית גבוה מן המצופה על פי נתוני ה . HDI– בעשורים האחרונים קלטה כל אחת מן הקהילות האלה הגירה בינלאומית ניכרת . גרמניה ואוסטרליה מייצגות חלופות מפורשות לישראל בטווח הברירות האפשריות העומד לרשות מהגרים יהודיים . קו אחד המחבר בין שלושתן קשור בתמיכה הגדולה הניתנת למהגרים אליהן בדמות תמריצים ממשלתיים , וגם מניעים תרבותיים והיסטוריים , אף כי אלה שונים בתכלית בישראל לעומת שתי המדינות האחרות . הגירה בינלאומית היא באופן עקבי אחד המנגנונים הקריטיים המעורבים בשינוי גודלה של האוכלוסייה היהודית ופיזורה בעולם . מאז מלחמת העולם השנייה היו 4 . 7 מיליוני יהודים מעורבים בהגירה בינלאומית : 1 . 9 מיליון בין 1948 ל ; 1968– מיליון אחד בין 1969 ל ; 1988– ו 1 . 8– מיליון בין 1989 ל . 2002– מתוך 2 . 8 מיליוני המהגרים היהודיים שמאז 1969 קלטה ישראל , 59 % ואילו 41 % האחרים התפזרו ברחבי מדינות המערב העיקריות . מבין כל המהגרים היהודיים בשנים 2002 -1969 באו 55 % ממזרח אירופה , 16 % מאסיה ומאפריקה , 16 % מישראל , ו 13 % – מגוש מדינות המערב . באשר לשכיחות המהגרים לכל אלף יהודים בארץ המוצא , הנטייה הגדולה ביותר לעזוב נמצאה בקהילות המדולדלות מבחינה מספרית באסיה ובאפריקה ( ממוצע שנתי של 97 מהגרים לכל אלף יהודים , ( ולאחר מכן באות מזרח אירופה 51 ) לכל , ( 1000 ישראל 4 ) לכל , ( 1000 ומדינות המערב 1 ) לכל . ( 1000 דירוג אזורי זה שב ומשקף באופן ברור את היקפם ועוצמתם של גורמים אזוריים העשויים לעורר או לדכא נטיות הגירה בקרב יהודים . באשר להגירה לישראל , הרקע והנימוקים לעלייה נבדקו במחקרים רבים , שהדגישו תדיר את חשיבותם של המניעים התרבותיים והאידיאולוגיים . אין ספק כי גורמים רעיוניים תרמו רבות לקצב העלייה ולשיעורה , לפחות כשמדובר בעדיפות הניתנת לישראל על פני מדינות יעד מתחרות . עם זאת ראוי לשים לב לקצב המשתנה של העלייה במרוצת הזמן , ולתדירותה המשתנה ביותר של העלייה יחסית לגודל האוכלוסייה היהודית בארצות המוצא השונות . נתוני 2001 מאפשרים לחשב את שיעורי העלייה לכל 1000 יהודים בארץ המוצא ב73– מדינות בעולם . נמצא מתאם שלילי חזק ( -0 . 66 ) בין נתוני הHDI– של מדינה נתונה בשנת 2000 לבין שיעור העלייה מאותה מדינה בשנת . 2001 במדינות שהנטייה לעלות מהן ארצה היתה מעל הממוצע התקיימו סביבות חברתית–כלכליות , פוליטיות ופיזיות חלשות יותר , ועמן נמנות הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר . עם המדינות שהנטייה לעלות מהן ארצה היתה נמוכה יותר נמנות בעיקר החברות החזקות הדוברות אנגלית ( ארצות הברית , קנדה ואוסטרליה , ( שרמות החיים הגבוהות בהן מעכבות החלטות עלייה , וגם כמה מדינות באמריקה הלטינית , שיהודים חיים בהן ברווחה חרף קשייה הכלכליים של כלל החברה . מעניין להשוות גם את שיעור ההגירה מישראל ( ה"ירידה ( " לשיעורי ההגירה מהתפוצות לישראל . ב2001– עמד שיעור ההגירה מישראל בדיוק נמרץ על הרמה הצפויה של שיעור העלייה ארצה ממדינות שרמת הפיתוח האנושי שלהן זהה לזו של ישראל . בהתחשב ברגשות הנלווים על פי רוב לדיון על הגירה מישראל , ואפילו באומדנים הפראיים , והלא מבוססים לעתים , של היקף התופעה , מעידה עובדה זו שתהליך ההחלטה על הגירה מושפע במידה רבה ובאותו האופן מגורמים רציונליים הקשורים באיכות החיים בתפוצות ובישראל . המגמות באוכלוסייה היהודית קשורות קשר הדוק מאוד ברמת הפיתוח האנושי ובאיכות החיים . ההשפעות חזקות ועקביות להפליא הן בנוגע לפיזור הגיאוגרפי הנגזר מכך והן בנוגע לנפח זרמי המהגרים , להרכבם ולכיווני ההגירה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא