מודרניזציה וחילון של יהודי רוסיה ואוקראינה

עמוד:183

היה ולו כתב עת יחיד , עד להופעתו של המגזין ביידיש סובעטיש היימלאנד בשנת , 1961 לא היה שום בית ספר יהודי מסוג כלשהו ושום ארגון או אגודת תרבות של יהודים . בתי הכנסת שימשו כבתי תפילה לקבוצה קטנה ומידלדלת של מאמינים , כמעט כולם קשישים , אך בהיותם ביטוי פיזי ציבורי בלבדי לנוכחות יהודית ולעבר יהודי , הם שימשו סמלים חשובים ומקומות התכנסות ליהודים אחרים . ואולם אפילו את השרידים האלה של נוכחות יהודית ציבורית סיכנה המערכה האנטי–דתית שנוהלה בתקופתו של ניקיטה חרושצ'וב משנת 1957 עד , 1964 השנה שבה הודח מן השלטון . בתי כנסת רבים נסגרו בנימוק שהם משמשים C" ני ספסרים . " הם תוארו כמעוזים של פיגור , של עסקאות אפלות ושל לאומנות יהודית . אבל שעה שהספרות נגד היהדות של שנות ה , 20– ובמידה פחותה יותר של שנות ה , 30– התפרסמה בחלקה הגדול ביידיש , ומכאן שהיתה נגישה ליהודים בלבד , הרי בשנות ה60– כבר היתה מופיעה ברוסית , באוקראינית ובלשונות אחרות , וכך יכלו לקרוא אותה כל אזרחי ברית המועצות . שלא כנצרות וכאיסלאם , שהן דתות אוניברסליות שאינן קשורות לקבוצה אתנית מסוימת , היהדות היא "דת שבטית , " ולכן ההתקפות על היהדות נתפסו בעיני יהודים ולאיהודים כהתקפות על היהודים עצמם . גם יהודים אתאיסטים בתכלית נרתעו מפרסומים כדוגמת יהדות ללא כחל וסרק , פרי עטו של טרופים קיצ'קו , ( 1963 ) שיצא לאור גם ברוסית וגם באוקראינית , ועשה שימוש בקריקטורות בסגנון נאצי לתיאור היהודים , ונטען בו כי "הכסף הוא האל הקנאי של ישראל" וכי היהדות קשורה לציונות , לקפיטליזם המערבי ולאויביה של ברית המועצות . במהלך תקופה זו צנח מספר בתי הכנסת בברית המועצות מ500– לערך ל100– בלבד . יחד עם זאת ספק רב אם המערכה נגד היהדות תרמה לחילון יהודי ברית המועצות , אף שבלא ספק היא ליבתה את הרגשות האנטישמיים . הקלה מסוימת בפיקוח הממשלתי ועלייתן של תנועות התנגדות תרבותיות ואתניות של שנות ה60– יצרו אקלים נוח בהתירה הגירת יהודים מברית המועצות הניחה הממשלה הסובייטית כי רק מעטים מהם ירצו לעלות לישראל . אבל מספר מגישי הבקשות לעלות לישראל עלה והלך . בתמונה : ילדות יהודיות מסמרקאנד מחכות לרכבת בדרך לישראל

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר