יהודים באמריקה הלטינית

עמוד:162

הוקמו מוסדות נפרדים של יוצאי מרוקו , פולין , בסרביה , רומניה , גליציה , ליטא , ארץ–ישראל , הונגריה , גרמניה וכיו " ב . היו גם שהתאגדו על פי ערי מוצא כגון דמשק , חלב , ורשה , ביאליסטוק , איזמיר , איסטנבול ועוד . בערים שבהן היה מספר היהודים מצומצם , כגון בקראקס או בקורדובה ובסלטה שבארגנטינה , עבר קו ההפרדה בין ספרדים לאשכנזים בלבד . אך פעמים גם קרה שהמציאות כפתה אחדות והוקם ארגון אחד לכל העדות כגון בגואדלחארה , קיטו , אסונסיון וגואטמאלה . המגוון הרחב הזה של ארגונים קהילתיים התארגן בדרך הדרגתית על פי הדפוסים המסורתיים שהיו מוכרים בארצות המוצא , מתוך מאמץ להתאימם למציאות החדשה . במרוצת הזמן התארגנו הארגונים האלה בכל אחת מהארצות במסגרת גג . במגזר האשכנזי , ובמידה מסוימת גם בקרב הספרדים דוברי לאדינו , הקימו חלקים רחבים מהאוכלוסייה שהיו בעלי השקפה חילונית , הגם שנזקקו גם למוסדות המסורתיים , ארגוני תרבות , חברה וספורט , שסיפקו את צורכיהם הנוספים . המוסדות האלה לא היו חלק מהקהילות בהכרח . החשובים בארגונים הללו , שהתחילו כמועדוני ספורט בלבד , נעשו עם השנים למעין מרכזי תרבות , נוער וספורט . הם רכשו להם מעמד ונודעה להם השפעה על חיי היהודים במקום . בערים אחדות , ובהן מונטווידיאו , בואנוס איירס וסאו פאולו , היו כמה ארגונים כאלה בעלי זהויות נפרדות , כגון "מכבי , " "הכוח , " "הבראיקה" ומועדון ספרדי . במקומות אחרים ובהם מקסיקו סיטי , סנטיאגו , ויניה דל מאר , קראקס ופנמה , הוקם ארגון אחד בכל יישוב והוא איגד בקרבו את בני כל העדות והזרמים . התרחבות תחומי הפעילות של הארגונים הללו בשנות ה60– הביאה לכך שבשנות ה70– הם החלו להיות גם כוח פוליטי . בארגנטינה , למשל , הוקמה מפלגה חדשה , שהתבססה על קואליציה של המרכזים הקהילתיים של מכבי , והיא התמודדה בבחירות לקהילה האשכנזית ולארגון הגג של יהודי ארגנטינה . מאז שנות ה50– התרחשו שינויים נוספים בזירה היהודית באמל"ט . השואה והקמתה של מדינת ישראל ( בצירוף צמיחתו של דור חדש ) הביאו לירידת כוחו של השמאל האנטי–ציוני . האהדה לישראל , ובמידת מה גם ההזדהות עם הציונות , החלו לתפוס מקום מרכזי בחיי היהודים . הזיקה ללשון היידיש נחלשה ובשנות ה80– חדל השימוש בה להיות חלק מחיי היומיום ונותר כאלמנט נוסטלגי שיש המנסים לשמר אותו . את מקומה של היידיש תפסו בבירור הספרדית או הפורטוגלית , ויוחד מקום מסוים גם לעברית , בעיקר במערכת החינוך . תהליך נוסף , שהתרחש כמעט בכל ארצות אמל"ט , החל בארגנטינה בראשית שנות ה , 60– כשהובאה אליה מארצות הברית היהדות הקונסרבטיבית . עד אז היתה כל זיקה יהודית למסורת , אפילו בקרב הציבור החילוני , קשורה ביהדות האורתודוקסית . רב קונסרבטיבי שנשלח מארצות הברית בשנת , 1960 הרב מרשל מאיר , הקים את הקהילה הראשונה שבה ישבו בבית הכנסת גברים ונשים יחד והלשון הספרדית וקטעי שירה עממית נכנסו לטקס התפילה . ליד בית הכנסת הקונסרבטיבי הוקמה תנועת נוער פעילה . השינויים האלה ועוד יצרו מודל קהילתי חדש שקירב אליו את המשפחה . חידוש נוסף שהגיע עם הדגם הקהילתי החדש היה ביטול המחיצות הבין–עדתיות וקבלת חברים מבני כל העדות אל הקהילה . הדגם הקהילתי הזה התפשט כמעט בכל ארצות אמל"ט . כמעט בכל יישוב יהודי יש לפחות קהילה אחת המשתייכת לזרם הקונסרבטיבי או המסורתי , כפי שנקראת כיום התנועה . בבואנוס איירס יש עשרות קהילות כאלה , שהפכו למרכזים קהילתיים הכוללים גם בית ספר ופעילויות תרבות וחברה . בצ'ילה אימצו כמעט כל הקהילות את הדגם הזה . שינוי זה בארגנטינה ובאמל"ט כולה התאפשר עקב פעילותו של הסמינר הלטינו–אמריקני לרבנים שהוקם בבואנוס איירס בשנת , 1962 והכשיר יותר מארבעים רבנים לשרת בקהילות . יש לציין כי הדגם הארגוני החדש הזה , שבמרכזו בית הכנסת , לא הגביר את מידת המחויבות לקיום מצוות של חברי הקהילות ובמידה מסוימת אף לא הביא למעורבות רבה יותר בתרבות היהודית . נראה כי ההשתתפות הזאת בחיי הקהילה היא בעיקר ביטוי של מעורבות חברתית ואתנית ואף של הזדהות לאומית יהודית ויש בה דפוס של שמירה על החילוניות המאפיינת מאז ומעולם את הציבור הזה וגם רבדים רחבים של המעמד הבינוני הכללי באמל"ט . ארגוני גג הארגונים הקהילתיים בכל מדינות אמל"ט מאוגדים במוסדות פדרטיביים המטפלים בייצוג האינטרסים המיוחדים של היהודים כלפי השלטונות והחברה הלא יהודית בכללה ונאבקים באפליה ובאנטישמיות . התארגנות זו התגבשה מאמצע שנות ה30– כאשר הופיע הצורך להתמודד עם שנאת היהודים התוקפנית באירופה ועם שלוחותיה שהחלו לרכוש השפעה באמל"ט . לקראת סוף המאה ה20– נתחזק מעמדם של הארגונים האלה מול השלטונות . הם מקדמים יוזמות לחקיקה נגד אפליה , לא רק כלפי יהודים , ונעשים לשותפים מוכרים של ארגונים המופקדים על המאבק נגד אפליה , שמקצתם ( כמו בארגנטינה ) מוקמים בידי השלטון . הוותיק מבין כולם , – DAIA משלחת הארגונים היהודיים של ארגנטינה , היה גם שותף בהקמתו של הקונגרס היהודי העולמי בשנת , 1936 ובשנת 1964 יזם את הקמתו של הקונגרס היהודי הלטינו–אמריקני המאגד את כל ארגוני הגג באמל"ט .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר