|
|
עמוד:177
הרומית מאוחרת או הביזאנטית ; אולם העובדה כי האמה עוקפת אותו אינה מחייבת להניח כי האמה מאוחרת למגדל זה , שהרי מתחת למגדל נמצאו חדרים תת קרקעיים הקדומים לו , ואפשר כי האמה עקפה חדרים אלו . גם באזור שממערב לשער האשפות מחוץ לחומת העיר העתיקה וכן לאורך המדרון המזרחי של הרובע היהודי קיימת הפרדה בין תוואי האמה הקדום , מתקופת בית שני , לבין התוואי מימי הביניים . ליד בורג' כברית ' ) מגדל הגפרית , ' נקודה ( 44 האמה מימי הביניים נתקלת במגדל צלבני (?) בנוי אבנים מסותתות סיתות שוליים ; צינור החרס העות'מאני עובר מעל לשרידי המגדל , ואילו את תוואי האמה הקדומה לא ניתן לאתר כמקום זה . בין בורג' כברית לשער האשפות התגלו קטעי תעלה חצובה , שייתכן כי היא האמה המקורית מתקופת הבית השני . האמה המאוחרת חוצה את חומת העיר העתיקה _כ 100 מ' ממערב לשער האשפות . במדרון המזרחי של הרובע היהודי התגלו בעת בניית המדרגות היורדות לרחבת הכותל , שרידים של שתי האמות — זו הקדומה וזו המאוחרת — בתוואים נפרדים ומקבילים ( איור . ( 8 התעלה הקדומה בנויה אבן , מטויחת בטיח אפור ומקורה בלוחות אבן . התעלה המאוחרת בנויה אף היא , ניכרים בה מספר תיקוני טיח , וצינור החרס עובר בתוכה . שני החוואים מתלכדים בנקודה מסוימת וחוצים במנהרה קצרה מצוק הנמצא בשולי גיא הטירופיאון . האמה חצתה את גיא הטירופיאון על גבי גשר וילסון , והגיעה לבורות הגדולים שבשטח הר הבית . אמת ואדי ביאר ואדי ביאר מתחיל מקו פרשת המים , כ 4 ק"מ מדרום לבריכות שלמה . הוא נמשך בוואדי רחב ושטוח לאורך 3 ק"מ , עד שהופך באופן פתאומי לוואדי צר , עטור מצוקים תלולים , הנקרא מכאן ואילך בשם ואדי ארטס . האמה מוואדי ביאר ( להלן ; אמת הביאר ) שונה עד למאוד מאמת הערוב ; היא מגיעה לבריכות שלמה בתוואי הקצר ביותר , לאורך 4 . 7 ק"מ , תוך מעבר במנהרות ארוכות שניכרו בעזרת פירים אנכיים או אלכסוניים . אמה זו נסקרה על ידינו בשנת , 1968 אך נחקרה מחדש בצורה מפורטת יותר בשנת 1985 על ידי צ' צוק וצוות המרכז לחקר מערות של החברה להגנת הטבע ( להלן : סקר מלח"מ . ( התיאור שלהלן מבוסס על תוצאות שני הסקרים הללו . האמה מתחילה בעין ואדי אל ביאר ( עין א דרג , ' נקודה . ( 46 מחקר המעיין שנערך על ידי י' מירון וע' פרומקין מצוות איור : 7 האמה התחתונה למרגלות משכנות שאננים
|
|