|
|
עמוד:12
נציגי הנאורות לעדה היהודית על מנהיגיה , עסקניה וכלי הקודש שלה . בפואמות האקטואליות של יהודה ליב גורדון ( כגון 'קוצו של יוד' ו'שני יוסף בן שמעון ( ' ויהודה ליב לוין ( כגון 'כשרון המעשה' ו'אלחנן ( ' לבשה הסאטירה המשכילית המאוחרת פנים טראגיות , בתארה את גורלם המר של יחידים הנדרסים על ידי מערכות הלכתיות חסרות חמלה , נופלים קורבן לתחבולותיהם ולזדון לבם של פרנסי הקהילה ונשחקים בנבכיהם של מנגנוני ניצול קפיטליסטיים . מכיוון שספרות ההשכלה נועדה בראש ובראשונה לשמש כלי נשק אידיאולוגי , גויסו מרכיביה השונים לשירות תכליותיה הדידקטיות , הסאטיריות והמחאתיות . משום כך התרכזה מטבע הדברים בדמותו של המשכיל כאיש צעיר השרוי בעיצומו של המאבק על הדעת , ונמנעה בדרך כלל מלתאר את תקופת הילדות ואת עולמו של הילד היהודי . במקרים הלא רבים שספרות זו נזקקה לתיאורי הילדות , כפפה אף אותם למטרותיה הרעיוניות , ועיצבה אותם בדרך מגמתית מובהקת , שנועדה להמחיש את נזקיה של שיטת החינוך היהודית המסורתית . עולמו של הילד - ובמרכזו חוויית הלימוד בחדר - הוצג כמסכת של תלאות , תוך הבלטת הסביבה הפיסית המעיקה בניוולה , דרכי ההוראה המיושנות , חסרות ההיגיון , וההתאכזרות לנפשם ולגופם של ילדים רכים . בד בבד הומעט משקלן של החוויות החיוביות ואף המלבבות שהיו חלק מהוויית החדר , כדי שלא להעניק לה שום לגיטימציה . דגם היסוד שהשפיע על האוטוביוגרפיה המשכילית נטבע בסיפור חייו של הפילוסוף שלמה מימון , ( 1800-1754 ) שפורסם לראשונה בגרמנית ב . 1792 באחד הפרקים הראשונים הציג מימון בכוח המחשה עז אותם 'חדרי גיהנום , ' כלשונו , שבהם בילה מאז היותו בן שבע באחת מערי ליטא . תיאורו הבוטה מהווה כעין קטלוג מרוכז של כל קלקלות החדר : אלימותם משולחת הרסן של המלמד ועוזריו ; הצפיפות , המחנק והלכלוך בחלל הצר ; השעבוד לשעות לימוד ארוכות ומתישות בלא חופשות , דרך הלימוד המקוטעת , הנובעת מבערותם של המלמדים ומונעת מתלמידיהם ידיעה שיטתית כלשהי של הלשון העברית ושל המקרא גם יחד . כאשר תורגם הספר לראשונה לעברית כעבור כמאה שנה תירץ המתרגם את הצורך בפרסומו בנימוק ש'החדרים הנאלחים , המלמדים הפראים , סדרי הלימוד והחינוך המקולקלים , נישואי בוסר , וכל יתר התמונות המעציבות אשר יתאר מימון בלעג מר מחיי בני דורו - , כל הדברים האלה עודם מצויים 4 וקיימים בדורנו , כמעט בלי כל שינוי . ' רישומו של חיבור זה ניכר בשתי האוטוביוגרפיות המרכזיות שהניבה ספרות ההשכלה ברוסיה . ב'אביעזר' של מרדכי אהרן גינצבורג , ( 1846-1795 ) יצירה חלוצית נועזת וחושפנית שהקדימה את זמנה , התריע המחבר בחריפות על הליקויים בחינוכם של ילדי ישראל ובחיי המשפחה והאישות בעיירות ליטא ( הוא עצמו נולד וגדל בסאלאנט וראי : יהודה אריה קלוזנר ' , הנובילה העברית בתקופת ההשכלה / הנובילה בספרות העברית , הוצאת יהושע צ'צ'יק , תל אביב תש"ז , עמ' . 187-135 אל שלושת השמות שצוינו כאן ניתן להוסיף שורה של מספרים שפרסמו את סיפוריהם על דפי הירחון 'השחר' של סמולנסקין , ( 1885-1868 ) ביניהם דוד פרישמן הצעיר , ראובן אשר ברודס ואהרן שמואל ליברמן . תולדות שלמה מימון : כתובות בידי עצמו בשפת אשכנז , א-ב , תורגם לעברית על ידי י"ח טביוב , הוצאת תושיה , וארשה תרנ"ט-תר '' ס . ראו הפרק 'החדרים , ' עמ' , 29-26 והקדמת המתרגם , עמ' . 4
|
|