|
|
עמוד:11
שהרי המחבר שם בפי יפתח נאום ארוך שבו הוא פורש את זכותו של ישראל על הארץ אשר משתרעת " ... מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן " ( שופי יא , כב ) . אבל פרטים על דרכי הלחימה של יפתח אין אנו יודעים כלל . הסיפור מתרכז בגורלו האישי ובמחיר הטראגי שעליו לשלם תמורת נצחונו . מדוגמה זו שבספר שופטים יתכן שנוכל להוסיף הארה מסוימת גם למהות מבנהו של ספר מלכים . מגמתו המרכזית של העורך הדויטרונומיסטי היא להציג את השתלשלות המאורעות ההיסטוריים לצורך לקחו החינוכי ולשם צידוק הגלות והחורבן . הוא בחר לשלב את טיפולו במישור הכלל - ביחד עם אוסף נכבד של סיפורי מופתים מחיי הנביאים . הקורא בן ימינו עשוי למצוא פער מסוים בין שני סוגי החומר הספרותי , דהיינו , בין הדיווחים על המאורעות הלאומיים , ובין החומר המוגש ברובו במודוס התיאורי והסצינרי , המטפל באירועים ובמעשי מופת של הנביאים . המחבר המקראי , האמון על מסורת הממחישה את רעיונותיה באמצעות גיבורים ומעשיהם , לא ראה כל זרות בשילובם של שני סוגי חומרים אלה . אם נכונה הבחנה זו , הריהי מצטרפת להנחה הקודמת , בדבר הטיפול במבנה החזרה , שנועד להבליט את אישיות השליח . צירוף זה עשוי לתרום לאיבחונו של שימוש עקבי בדרכי העיצוב של הסיפור המקראי ובאמצעיו השונים . הפרק העוסק בטכסט ובזרימתו עשוי לתרום לחידוד אותן אבחנות עצמן . נראה שלעולם לא נוכל לדעת מה היה הסדר המדויק של השתלשלות מאורעות היסטוריים מסוימים . הקביעה מה קדם למה ומהם הדברים שהתרחשו במקביל תלויה לעתים בניחוש ובהשערה . אבל יש מקומות שניתנים לשחזור הגיוני , ומהם ניתן להניח שהסדר המדווח שונה מן הסדר שהיה , כנראה , במציאות . לא אחת אנו רואים שפרטי מידע מסוימים מופיעים בסיפור לאו דווקא במקום שהיינו מצפים להם על פי הסדר הסכימטי המקובל או על פי הסדר הכרונולוגי הסביר . מסתבר שפרטים אלה מופיעים במקום שבו הם מטביעים רושם חזק במיוחד ומשיגים אפקט יעיל במיותר לצרכיו הריטוריים של הסיפור . חלק ניכר מן התופעות הללו כבר טופל בפרשנות ובמחקר . בעיוני בנושא זה ביקשתי בעיקר להבליט את שייכותן של תופעות אלו לתמונה הכוללת , המראה כיצד ארגנו המחברים את החומר הספרותי לצרכיהם הריטוריים והדידקטיים , כאשר המחשבה על תמונה אובייקטיבית לא היתה דווקא בראש מעייניהם .
|
|