חזית ללא קו — חלונות שהיו לעמדות

עמוד:50

. 1 קו חזית . בכל אותם חודשים לא היה בעצם קו חזית ברור סביב הרובע . המגינים לא הצליחו לגדר או לבנות קירות אבן סביבו . מכאן שלא היה כל מחסום בפני הערבים , למעט מחסום האש שיצרו המגינים . . 2 כל עמדות הרובע היו מאולתרות ומוקמו בקומות העליונות של הבתים , בקימורים , שחלונותיהם נחסמו בשקי חול או באבני מפולת . לא פעם פוצחו אלו באש מקלע ערבי , מטווח של 30-20 מטר . תפיסת הגגות והפיכתם לעמדות היתה לעיתים בלתי אפשרית , בהעדר מעקה גבוה או שהגג היה בטווח צפייה וצליפה של הערבים . . 3 שדה הראייה של המגינים היה מוגבל בדרך כלל _ל 20- 10 מטר . במקרים נדירים ובדרך כלל רק כלפי זוויות מסוימות — עד 50 מטר . מכאן שהערבים יכלו בקלות להתארגן במסתור במרחק קצר מאוד מעמדת המגינים ולפרוץ אליה במהירות , לפני שהמגינים יכלו לפגוע בהם . . 4 אף אחת מהעמדות לא היתה בבניין מבודד לחלוטין . תמיד היה להן קיר משותף או מבנה סמוך . לכן לא היה ברובע שטח הפקר גדול , המאפשר התראה מפני כל תזוזה . הדבר איפשר לערבים להגיע לעמדות גם מכיוונים שונים ומשונים ' גג , מרתף , חדר סמוך , וזאת מלכד האפשרות של פריצה דרך הסימטה . . 5 המרחק הקצר בין העמדות איפשר לערבים לזרוק רימונים , מטענים מאולתרים ( לעיתים אפילו גרביים ממולאים בחומר נפץ ) לעבר העמדות בקלות יחסית . אלה לא תמיד פגעו , אך עובדה זו רופפה את עצבי המגינים . . 6 מחוסר מגינים , לא ניתן היה לתפוס את כל המבנה ששימש לעמדה . כך אירע שלעיתים הקומה התחתונה והקיר החיצוני שלה היו 'שטח מת' לגבי המגינים . במקרים רבים הצליחו הערבים להניח פחי חומר נפץ סמוך לקיר החיצוני או בקומה הראשונה , ולפגוע במגינים . . 7 בהעדר רשת טלפונים , היה הקשר ממרבית העמדות נעשה בידי רצים ( רובם נערים . < למרות הקשיים , הם ביצעו את המוטל עליהם . מאידך לא היה בכך פתרון בעת ההתקפות הקשות , כשרצים לא מעטים נפגעו והקשר נותק דווקא ברגעים הקריטיים . . 8 במשך ששת חודשי הנוכחות של הבריטים ועד לפתיחת 'מתקפת היומיים' 16 ) במאי ) לא פסקו חיי היומיום בטווח הקרוב סביב הרובע . נשים , ילדים ומבוגרים ערבים היו נראים לעיתים תכופות בטווחים של מטרים ספורים מהמגינים , אך אלה נצרו את נשקם ולא פגעו בהם , למרות שלא פעם מדובר היה בלוחמים ערביים מוסווים . לכאורה , כל המגרעות שמנינו כאן היו קיימות גם בצד הערבי ( למעט סעיף . ( 8 מדוע , אם כן , לא הפכו המגינים את המגרעות האלו גם לחסרונותיו של היריב ? הסיבות לכך מורכבות , ונציין בקצרה כמה מהן i מחסור מתמיד במגינים י מחסור בחומר נפץ ; הנוכחות הבריטית ; מגבלות מדיניות . כל אלה הביאו לכך שגם כאשר פרצו המגינים לעבר עמדות הבריטים במבצע ' שפיפון , ' הם לא חרגו כמעט מגבולות הרובע , למרות שתיכננו לעשות כן . כל הנתונים האלה עמדו בפני אברהם _הלפרין , בבואו לתכנן את הגנת הרובע היהודי עוד בזמן מלחמת העולם השנייה . היה עליו לזכור כי שטח של כ 70 דונאם היה מוקף ב'קו חזית' ( על הנייר (! באורך של 1200 מטר . _הלפרין תיכנן 18 עמדות הגנה בקו העימות , שבע עמדות עורף , עמדת תצפית אחת , חמש חוליות עתודה וכוחות עזר נוספים . התוכנית התבססה על ארבעה _אזורי משנה — 'גושים' — שיכלו לתפקד תיפקוד עצמאי אם תפסיק לפעול מפקדת הרובע . אנו חוזרים שוב לאחור , לסיורנו בימי תש "ח . ננסה למקם עצמנו כאן ב'עמדת וארשה . ' צפונה משם , 25

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא