|
|
עמוד:45
בתוך מבני הרובע הארמני הסמוך עשרות מחיילי הלגיון הערבי , שנסוגו משער ציון בלילה . משנוכחו לדעת שאין במקום מלכודת , חסמו סמוך לשעה 9 בבוקר את השער וכן את הקטע העליון של הכביש המוליך לרובע . איש מכוחותינו לא הבחין בכך , כנראה , אף לא אלה שישבו על מגדלי הר ציון . בשעות לפני הצהריים הגיע לשער יהודי משכונת ימין משה ובידו תרנגולות עבור קרוביו ברובע היהודי . יריות הלגיון הבריחו אותו . אנשים נוספים שניסו לעבור בשער — נתקלו אף הם באש . סמוך לשעות הצהריים , הגיעו לרובע הארמני עוד שתי פלוגות של הגדוד השישי של הלגיון , שמנו כ 400 חייל . הם התבססו באזור , ובשעה 2 אחה"צ פתחו באש לעבר עמדות 'חכורה' ו'חזך הסמוכות , שאנשיהן לא ידעו כל אותן שעות יקרות שהמסדרון והשער מופקרים . מיד אחר כך פתח הלגיון במתקפה רצופה מכמה כיוונים על הרובע היהודי , ולא הרפה ממתקפתו במשך עשרה ימים רצופים , עד לנפילתו של הרובע ביום 28 במאי . 1948 באותן שעות , ב 19 במאי , שבהן נוצר הקשר עם הרובע היהודי , החל הלגיון הערבי לתקוף בחוזקה את השכונות היהודיות בצפון ירושלים , ועיקר המאמץ ההגנתי היהודי הופנה לשם . שאלתיאל סכר , ככל הנראה , שלאחר התיגבור של הרובע ב 90 לוחמים ( שמולם עומדים ערבים מקומיים בלבד ) מצבו אינו כה חמור , בעוד שהפריצה גרמה לזעזוע עמוק בקרב ערביי העיר העתיקה . כך החמצנו הזדמנות נדירה לנצל את המהומה הגדולה שקמה בעיר העתיקה בעקבות פריצת הפלמ"ח וההפגזה העזה שקדמה לה . מעדות אחת אנו שומעים על מ"כ בפלמ"ח , שנכנס דרך שער ציון , טעה ובמקום לפנות ימינה לרובע עלה שמאלה , מערבה , לרחוב הארמנים והלך לבד , מבלי שאיש עצר בעדו , עד שהגיע סמוך לאזור ה'קישלה . ' משעמד על טעותו מיהר לחזור . מכאן יש להסיק , שאילו ידעה מפקדת המחוז לנצל את מנוסת הערבים באותו לילה גורלי , ייתכן שניתן היה לפרוץ בכוח לא גדול את שער יפו , מה עוד שבאותן שעות מנה כל הכוח הסדיר של הלגיון כמה עשרות חיילים . אולם בשל סיבות שונות לא נעשה הדבר , וזוהי — קרוב לוודאי — ההחמצה הגדולה ביותר של המלחמה על ירושלים , אשר תוצאותיה היו מרחיקות לכת אף מעבר לאותה תקופה . נמשיך מזרחה על טיילת החומה עוד כ 100 מטר ואנו על גבי מגדל קטן . מתחתינו , צפונה , יסודות בית השער העתיק שקדם לשער ציון . מגדל זה נקרא בתש"ח 'עמדת המזבלה , ' עקב כמויות האשפה הרבות שנערמו במורד ( הן סולקו בשנים האחרונות . ( נמשיך מזרחה עוד 150 מטר ואנו בפינת החומה , על גבי מגדל נוסף ? . בורג' כברית — מגדל הגפרית . מכאן נשקף נוף מרהיב , ומתחתינו המורד התלול היורד לעבר הגיא ועיר דוד . בתש"ח היתה כאן 'עמדת החומה , ' עמדה ארעית שלא נועדה להגן על הרובע , היות שהחומה והמורד מנעו את הערבים מלהתפרץ מכיוון זה . מכאן ירו המגינים לעבר כפר השילוח , בחודש דצמבר , 1947 עת התקיפו ערביי הכפר את השיירות היהודיות מקליה לירושלים , שעברו בכביש יריחו הסמוך . המגינים ירו ברובים , ולמרות שהכפר היה בקצה הטווח האפקטיבי שלהם 700-600 ) מטר ) הרי שיריות אלו גרמו לכך שערביי הכפר הרפו מהשיירות . היות שגם הלגיון לא תפס את המגדל הזה בכל ימי הקרב , תיכננו כמה מגינים בערב האחרון שלפני נפילת הרובע לנסות לפרוץ מתחתיתו לעבר הר ציון , אך נמנעו מלעשות כך בסופו של דבר . מהמגדל נמשיך הלאה , נעבור דרך השער החד סיטרי של הטיילת ונעלה לרחוב בתי מחסה . כאן נפנה שמאלה , מערבה , ונעלה עוד כ 70 מטר עד שנגיע לפינת רחוב משמרות הכהונה , בין המתיבתא הספרדית למגרש החניה . כאן נעצור .
|
|