|
|
עמוד:6
לחזית . אולם ירושלים היתה בסכנה ולא היתה ברירה . חטיבה שבע נשלחה לחזית לטרון — ושלוש פעמים בזו אחר זו הסתערו אנשינו על לטרון . יחידת השריון שלנו פרצה לכפר ושרפה אותו — אולם חיל הרגלים לא יכול היה לעמוד בפני האש הקטלנית של תותחי הלגיון . זו היתה המערכה הדרמאטית ביותר מהמערכות שהיו עד אז . החטיבה היתה שותתת רם — וכבשה _בית גייז ובית סוסין , ועל ידי כיבוש זה נפתחה הדרך החדשה לירושלים , דרך בורמה / לטרון לא נכבשה — אולם ירושלים ניצלה . הלגיון היה מוכרח להעביר חל ק גדול מכוחו מחזית ירושלים — לחזית לטרון . נאלצנו לקחת משם את חטיבה שבע , כי למעלה ממחצית אנשיה נפגעו בקרבות עקובי הרמים , והבאנו לחזית לטרון חטיבת ? הראלי . ושוב הסתערנו פעם ושתיים על מבצר הלגיון בלטרון — ולא יכולנו לו . אולם רווח והצלה עמדו לירושלים י בינתיים באה ההפוגה הראשונה ב ו ו ביוני . כידוע נמשכה הפוגה זו כחודש ימים עד 9 ביולי . זמן זה נוצל קודם כל להתקנת הדרך החדשה לירושלים , ידרך בורמה / ולהבטחת מלאי של מזון ודל ק ותחמושת ונשק לירושלים . סלילת 'דרך בורמה וההובלה בדרך זו — היא אחת העלילות הגדולות של _מלחמת השחרור,- הגבורה והמסירות שגילו פועלינו , נהגינו , סבלינו ומהנדסינו בעבודה זו לא נפלו במאומה מהגבורה שגילו לוחמינו העזים בקרבות הדמים . אולם ידענו שלא די בדרך חדשה לירושלים כדי שעיר זו תישאר עיר עברית , הכרחי לכבוש פרוזדור רחב ידיים שישמש 'הינטרלנד' יהודי לירושלים — והפרוזדור נכבש : לוד ורמלה בעמק החוף ואדמת השפלה במולדת שמשון עברו לרשות ישראל . כיבוש זה נתן לנו לא רק דרך חדשה לירושלים — אלא איפשר הקמת רשת יישובים חקלאיים שיקשרו בירת ישראל עם עמק החוף ויבטיחו לכל זמן דרכי תחבורה ואספקת מזון ליהודי ירושלים , ועל ידי כך נוצרו תנאים מעשיים להפוך ירושלים לבירה לא רק מבחינת ? הנצח ' — אלא מבחינת המציאות בימינו . בזמן ההפוגה הראשונה נפגשנו לראשונה עם חברינו מירושלים , ביניהם הרב בר אילן המנוח . הם היו מרי נפש וכל מי שיודע מה עבר על ירושלים לא יתרעם עליהם , אך הם לא ידעו ולא העריכו מה שנעשה כל הזמן מבחוץ למען ירושלים . בישיבה השישית של מועצת המדינה הזמנית , ב 24 ביוני , נתקיים בירור יסודי בשאלת ירושלים , בגמר הבירור אמרתי : פגזים בשמי ירושלים — מתותחי הלגיון הערבי
|
|